'רוב הרופאים החדשים בנגב: ערבים שלמדו במוסדות לא מאושרים בחו''ל'

מערכת הבריאות בישראל ממשיכה להישען ברובה על רופאים שהוכשרו מחוץ למדינה. על פי דו"ח מסכם של משרד הבריאות לשנת 2024, רק 28% מבין הרופאים החדשים סיימו לימודיהם בארץ, בעוד 72% הגיעו מחו"ל או עלו לישראל. בסך הכול הונפקו בשנה החולפת 2,637 רישיונות חדשים – עלייה של 7% ביחס לשנה שעברה, ו-48% יותר לעומת שנת 2020.

הפיזור הגיאוגרפי של רופאים בעת קבלת הרישיון שלהם מצביע על ריבוי רופאים בוגרי חו"ל לא מאושר בפריפריה, דבר שמייצר חולשה ברמה הקלינית באזורים אלו וקושי בגיוס מתמחים ומומחים מצטיינים במחלקות בתי החולים במחוזות אלו. הנתונים לא ייחודיים לשנה הנוכחית

האתגר של הפריפריה
דו"ח משרד הבריאות מתריע כי בפריפריה – לרבות באר שבע והנגב – בולטים רופאים שהוכשרו במוסדות לא מאושרים בחו"ל, מה שמייצר חולשה ברמה הקלינית וקושי בגיוס מתמחים ומומחים לבתי החולים. לשם כך, הושקו קורסים ייחודיים לשיפור ההכשרה ולהכנה להשתלבות במערכת הישראלית, ובהם השתתפו בשנת 2024 כ-160 רופאים.

הנתונים משרטטים תמונה מורכבת: מצד אחד, המגזר הערבי מוביל בשיעורי ייצוג גבוהים במיוחד בלימודי רפואה בחו"ל; מצד שני, מערכת הבריאות בישראל ממשיכה להיות תלויה ברופאים מחו"ל ובעולים חדשים, לפחות עד שתוכניות ההכשרה המקומיות יתחילו לשאת פרי בשנים הבאות.

בדוח נכתב: ‘’הפיזור הגיאוגרפי של רופאים בעת קבלת הרישיון שלהם מצביע על ריבוי רופאים בוגרי חו"ל לא מאושר בפריפריה, דבר שמייצר חולשה ברמה הקלינית באזורים אלו וקושי בגיוס מתמחים ומומחים מצטיינים במחלקות בתי החולים במחוזות אלו. הנתונים לא ייחודיים לשנה הנוכחית. 
מאז שנת 2022 המשרד מפעיל תכניות שונות לגישור על פערי איכות הרופאים במחוזות אלו. תכנית 'אילנות גליל' ו'אילנות נגב' נועדו לשמר סטודנטים מצטיינים בוגרי הארץ בנגב ובגליל. תכניות 'כוכבי הצפון' ו'כוכבי הדרום' נועדו לעודד מעבר של מתמחים מצטיינים לבתי החולים בגליל ובנגב, לתת להם הכשרה אינטנסיבית בתחומי המנהיגות, המחקר, החינוך הרפואי והניהול, כדי להפוך אותם למומחים מצטיינים, ומכאן לאבן שואבת למתמחים מצטיינים נוספים. תכניות נוספות נבנות בימים אלו כדי לעבות את המענים במחוזות הגליל והנגב''.

ייצוג בולט למגזר הערבי
מהנתונים עולה תמונה מובהקת: המגזר הערבי בולט במיוחד בין מקבלי הרישיונות. בשנת 2024 עמד שיעור הערבים והדרוזים מקרב בוגרי הארץ על 12%, אך בקרב בוגרי מוסדות מוכרים בחו"ל הנתון מזנק ל-63%. במוסדות שאינם מאושרים מדובר בנתון חריג עוד יותר – 90% מבין הבוגרים היו מהמגזר הערבי, לעומת 10% בלבד מהמגזר היהודי.
ממצא זה מצביע על מגמה ברורה: צעירים רבים מהמגזר הערבי פונים ללימודי רפואה באוניברסיטאות בחו"ל, בעיקר בשל קשיי הקבלה בארץ ועלויות הלימודים, וחוזרים לישראל עם רישיון רפואי.

מרבית הבוגרים למדו ברומניה, אקראינה, מולדובה והרשות הפלסטינית
על פי הדוח, מרבית הבוגרים מגיעים מפקולטות לרפואה ברומניה, אוקראינה, מולדובה וגם מהרשות הפלסטינית. רבים פונים ללימודים בחו''ל בגלל שכר לימוד נמוך יותר או דרישות סף נמוכות יותר. מצד שני, בשנתיים האחרונות, בעקבות המלחמה, סטודנטים רבים נאלצו להפסיק את לימודיהם - לא רק ברפואה אלא בכלל הפקולטות, כאשר יש לכך השלכות חמורות למשק. 

עלייה במספר הסטודנטים – אך הפירות יגיעו רק בעוד שנים
משרד הבריאות מציין כי היעד להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בארץ הושג: בשנת 2024 החלו 1,286 סטודנטים ללמוד רפואה בישראל – עלייה של 56% לעומת 2020. הממשלה אף הציבה יעד חדש – 1,700 סטודנטים עד 2034. המשמעות היא שרק החל משנת 2027 יתחיל לגדול בהדרגה מספר הרופאים הישראלים שסיימו לימודיהם בארץ.

צעירים רבים מהמגזר הערבי פונים ללימודי רפואה באוניברסיטאות בחו"ל, בעיקר בשל קשיי הקבלה בארץ ועלויות הלימודים, וחוזרים לישראל עם רישיון רפואי.

תרומת העלייה החדשה
בשנתיים האחרונות נרשמה קפיצה במספר הרופאים העולים, במיוחד בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בשנת 2024 הגיעו לישראל 311 רופאים עולים חדשים. משרד הבריאות מפעיל תכניות ייעודיות, בהן International Medical Aliyah Program, שמטרתן להקל על קליטת הרופאים העולים במערכת הבריאות המקומית ולשלבם במהירות בבתי החולים ובמרפאות.

רוב נשי בקרב הרופאים החדשים
נתון נוסף שעולה מהדו"ח הוא הרוב הנשי הבולט בקרב מקבלי הרישיון – 58% מכלל הרופאים החדשים בשנת 2024 היו נשים.