באר שבע בראש מפת הפשיעה של ישראל, מבין הערים הגדולות

כבר לא מדובר רק בתחושות סובייקטיביות של תושבי באר שבע או בפוסטים ברשתות החברתיות - נתונים הרשמיים שהתקבלו ממשטרת ישראל בעקבות בקשת התנועה לחופש המידע חושפים מציאות מטרידה: באר שבע היא העיר עם שיעור הפשיעה האלימה הגבוה ביותר בישראל, בפער ניכר מהערים הבאות אחריה ברשימת 25 הערים הגדולות במדינה.

הנתונים, שהועברו למשטרת ישראל במסגרת בקשת חופש מידע, נותחו על ידי אתר מדלן ופורסמו לראשונה ב-N12. הם כוללים עבירות אלימות חמורות בלבד – כגון רצח, ניסיון רצח, תקיפה, שוד ואיומים - ומציגים את היקפן במהלך חמש השנים האחרונות.
על פי הניתוח שערך אתר מדלן לנתוני המשטרה, מחוז הדרום מוביל במספר קורבנות עבירות אלימות ב-5 השנים האחרונות: יותר מ-44 אלף. לשם השוואה,  בתל אביב נרשמו כ-30 אלף  ובחיפה 5,756.   בפילוח עירוני, בין השנים 2021-2025 היו בבאר שבע 19,517 קרובנות עבירה. מתוכם, על פי הנתונים בטבלה, 3,017 מקרי תקיפה, 985 מקרי איומים, 81 מקרי שוד, 21 ניסיונות רצח.
בעוד ערים כמו מודיעין-עילית, מודיעין מכבים רעות, רעננה ובני ברק מופיעות בתחתית טבלת הפשיעה, באר שבע עומדת בראש, מעל ערים כמו רמלה, רהט, אשקלון, לוד וחדרה. הפער בין באר שבע ליתר הערים הבולטות גדול במיוחד.

לאן נעלמו נתוני השקיפות של המשטרה?
לפני מספר שנים, יזם המפכ''ל פרויקט שקיפות, במהלכו פורסמו נתוני הפשיעה בערי ישראל באופן שוטף. הפרויקט הועלה בעקבות המלצות מכון המחקר האמריקאי “ראנד” והיו אמורים לפרסם באופן נגיש נהלי עבודה משטרתיים, שירותי משטרה ונתונים נבחרים בתחומי הפשיעה, התנועה, השיטור וכוח האדם. אלא שהנתונים לגבי 2025 לא עודכנו בו. בארת השקיפות של המשטרה נכתב כי אחת מהמלצות מכון המחקר האמריקאי "ראנד", אשר בחן את יעילותה של משטרת ישראל, עסקה בצורך בהגברת השקיפות כלפי הציבור במטרה להעלות את רמת האמון במשטרה.
 

אלא שעל פשיעה בעיר באר שבע יודעים פחות מהמשטרה, ויותר מדיווחי תושבים ופעילים חברתיים ברשתות החברתיות. אלמלא דיווחים אלה, אפשר היה לחשוב שהכל דבש… אבל לא כך הם פני הדברים. 
על פי ניתוח הנתונים, מאז הוקמה הממשלה בסוף 2022, חלה עלייה תלולה במספר מעשי הרצח וובעבירות  פשיעה אלימה. על פי נתיוח הנתונים  באר שבע היא העיר עם שיעור הפשיעה האלימה (מספר הקורבנות ביחס למספר התושבים) הגבוה ביותר. נתונים אלה רק תומכים בתחושת התושבים, כפי שהשתקפו  בסקר הביטחון האישי שפרשמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

סיירות, אגרות ביטחון, פקחים רכובים - וחוסר בהירות לגבי סמכויות הסיור העירוני
בבאר שבע פועלת לא רק משטרת ישראל, אלא נגבה מהתושבים היטל ביטחון, שמטרתו לממן שכבת ביטחון עירונית, הכוללת מוקד רואה, אלפי מצלמות אבטחה ומעקב וסיירי ביטחון, רכובים על אופנועים וכלי רכב. לכאורה, שכבת ביטחון נוספת על זו של השוטרים ולוחמי משמר הגבול.
אלא שרק לפני שבוע נזכרו בכנסת לדון בהסדרת סיירות הביטחון בעיריות: הוועדה לביטחון לאומי, בראשות ח"כ צביקה פוגל, קיימה לפני שבוע דיון מיוחד שעסק ברפורמת הביטחון האישי ובהקמה והסדרה של סיירות ביטחון מקומיות. מדובר במאבטחים חמושים שמופעלים בידי רשויות מקומיות ברחבי הארץ, ופועלים לשמירה על הביטחון והסדר הציבורי – אולם סמכויותיהם אינן תמיד ברורות או אחידות.

חוק הסמכויות שנחקק בשנת 2005 מעניק למאבטחים סמכויות מסוימות כמו דרישת הזדהות, חיפוש ועיכוב, אך גם מגביל את יכולתם לפעול במרחב הציבורי. מטרת הדיון הייתה לגבש מתווה שיאפשר להסדיר את פעילותם תחת פיקוח משטרתי, ולהוסיף שכבת הגנה נוספת לאזרחים, בנוסף לכיתות הכוננות שהוקמו בתקופה האחרונה.
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, הדגיש את דחיפות הנושא: ''אין זמן, חייבת להיות הצעת חוק שמסדירה את סמכויות האכיפה של גופי הביטחון השונים במרחב הציבורי. המצוקה והצורך ברורים'', אמר.
עוד הוסיף: ''כדי להבטיח את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון, ראשי רשויות רבים לקחו על עצמם להעסיק מאבטחים במוסדות חינוך, מבנים מוניציפליים, תחבורה ציבורית, משחקי ספורט ועוד. אנחנו צריכים לגבש את התהליך הנדרש כדי להריץ חקיקה''.
ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) טען כי יש להסדיר את הסמכויות בין גופי הביטחון השונים: ''ביטחון הפנים לא נעצר בגבולות הגזרה של המשטרה בלבד. יש ריבוי גורמי ביטחון וכתוצאה מזה יש בעיה של חלוקת סמכויות. צריך לעסוק בשאלת ההתאמה לתפקיד של כל אחד מגופי הביטחון''.

גם ח"כ גלעד קריב (העבודה) התריע מפני פגיעה אפשרית במעמד המשטרה: ''צריך למצוא את האיזון הנכון כדי להמשיך ולאפשר את הביטחון המרכזי לצד מערכי הביטחון של הרשויות. הגברת סמכויות למערכי האכיפה העירוניים עלול לפגוע במשטרת ישראל. הוועדה צריכה להניע את המהלך ולוודא שהממשלה היא זאת שמניחה את ההצעה''. המשרד לביטחון לאומי מסר כי נדרש עדכון של מנגנון הסמכויות, שלא שונה מאז 2005.
מירי שמואלי, משנה למנכ"ל המשרד, ציינה: ''חשוב לנו לעשות הסדרה ביחידות האבטחה השונות. התפקיד שלנו הוא לוודא שיש התאמה בין הפעלת הכוח לבין הצרכים בשטח. משנת 2005 לא נגעו במנגנון של סמכויות המאבטחים, וצריך לעשות התאמות''.
גם במשטרה תומכים בהסדרה, אך מזהירים מסיכונים. אתי גביס, ראש מחלקת הסיור והשיטור במשטרת ישראל, אמרה: ''הימצאות של כוחות אבטחה בציבור מגבירה את תחושת הביטחון, אבל ריבוי כוחות חמושים עלול לגרום לאירועי ירי דו''צ. צריך להסדיר את הנושא''.
עו"ד אורי בולובינסקי מהייעוץ המשפטי של המשטרה הדגיש: ''מאבטחים חמושים מסיירים במרחב הציבורי ויוצרים שאלות רבות על גבולות וסמכויות. ברור שאין כוונה ליצור משטרה פרטית, ולכן נדרשת חקיקה שתסדיר את הסמכויות''.

תגובת משטרת ישראל: ‘’להעמיד דברים על דיוקם - הפשיעה בעיר בירידה''
‘’בעקבות פרסום נתונים המתייחסים לפשיעה בעיר ב"ש ב 5 שנים האחרונות חשוב להעמיד דברים על דיוקם שכן מגמת הפשיעה בעיר השנה ושנה שעברה (חלוטה) בירידה גבוהה שנמשכת גם השנה:
משטרת ישראל מנהלת כל העת מאבק נחוש ובלתי מתפשר בפשיעה החמורה באזור, ובפרט במחוללי הפשיעה, הבריונות והאלימות. באזור הדרום פועלים מגוון יחידות, כוחות ואמצעים משטרתיים.
תחנת באר שבע של משטרת ישראל מייחסת חשיבות רבה ועליונה להבטחת שלומם של התושבים, ולא פחות חשוב מכך- בהקנייה וחיזוק תחושת הביטחון האישי בקרב התושבים.
בהתאם מבוצעת באזור כל העת פעילות מבצעית משטרתית, בסיוע מתנדבים תוך שילוב מוקדי ביטחון עירוניים שתכליתה מתן מענה לכל אירוע שמדווח, לאתר כל אירוע חריג, סיכול ואכיפת פעילות פלילית, שמירה על הסדר הציבורי תוך מתן שירותי משטרה מיטביים לכלל התושבים במטרה לאפשר חיי קהילה בטוחים.
בתוך כך, בעיר באר שבע מופעל מערך האכיפה המשלב כוחות שיטור ופיקוח עירוני שמטרתו להרתיע, למנוע ולאכוף עבירות בתחומי איכות החיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית. תפקידו של מערך זה לממש יעדי אכיפה עירוניים ולחזק את הביטחון האישי ותחושת הביטחון של אזרחי ותושבי העיר במרחב העירוני ומהווה דוגמא ומופת לשיתוף קהילה עם המשטרה.

ולראייה, בסיומה של שנת  2024  ישנה ירידה בפשיעה בעבירות רכוש ואלימות ובמקביל ישנה עלייה באפקטיביות וסיכויי העבריין להיתפס ולעמוד לדין, ובכך לצמצם את תופעות הפשיעה באזור.

מספר נתונים המעידים על הירידה בפשיעה בעיר בשנת 2024: רכוש: ירידה של כ 60% בעבירות של התפרצות לדירה. ירידה של כ 30% בעבירות של גניבות רכבים. ירידה של כ 40% גניבות מרכב.

אלימות: ירידה של כ 20% בעבירות שוד. ירידה של מעל 20% בעבירות הצתה. ירידה של כ 20% בעבירות של סחיטה. המגמה של הירידה בפשיעה  נמשכת גם בשנת 2025
וצריך לזכור ולהזכיר שהשוטרים נלחמים בכל חזית אפשרית - מפשיעה חמורה, דרך פעילויות למניעת טרור ועד שמירה על הסדר ברחובות והבטחון בכבישים ובצירי התנועה למען בטחון התושבים.