בדרך לאישור: פשיעה פלילית תוגדר מעשה טרור, חשודים יזכו ליחס השמור למחבלים

הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), אישרה  לקריאה ראשונה את הצעת החוק להרחבת האמצעים במאבק נגד ארגוני פשיעה – באופן שיאפשר שימוש בכלים חריגים שהיו עד כה שמורים למלחמה בטרור.
לפי ההצעה, שמוביל ח"כ משה סעדה (ליכוד), ניתן יהיה להפעיל נגד ארגוני פשיעה סמכויות קשות במיוחד: החל ממניעת מפגש של חשוד עם עורך דינו לעד עשרה ימים, דרך שימוש בכלים טכנולוגיים מיוחדים, ועד לחילוט מינהלי של רכוש ולשלילת ייצוג משותף לעצורים – הכל במטרה לשבור את כוחם של הארגונים הפליליים ולהשוות את ההתמודדות איתם למאבק בטרור ביטחוני.

פשיעה פלילית תוגדר ‘’מעשה טרור''. הצעת החוק משחררת את הרסן על ביצוע האזנות סתר - ולא רק נגד חשודים בטרור. חשודים בפלילים יוכלו להיעצר לתקופה ארוכה, מבלי שיזכו לפגוש עורך דין

לדברי ח"כ סעדה, מדובר בתיקון חיוני: ''ארגוני הפשיעה הם ארגוני טרור לכל דבר. הם שולטים בקהילות שלמות – בעיקר בחברה הערבית – ומשתקים את הציבור באמצעות פחד ואלימות. למשטרת ישראל אין כיום כלים טכנולוגיים לפענח מקרי רצח. הגיע הזמן לשנות את כללי המשחק''.
יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, הביע תמיכה נלהבת: ''הנזק הכלכלי, החברתי והקהילתי שמובילים ארגוני הפשיעה עצום. הכלים שמוצעים כאן הם חלק מתפיסה כוללת שנועדה להחזיר את הביטחון לרחובות''.
ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) וח"כ גלעד קריב (העבודה) מתחו ביקורת על ההצעה. בן ארי טענה כי ''זו לא רק אחריות של המשטרה – הממשלה כולה הפקירה את המגזר הערבי לפשע מאורגן''. קריב הוסיף כי ''כלים שנועדו למלחמה בטרור אינם בהכרח מתאימים למאבק בפשע. לפני חקיקה כזו דרושה פעילות ממשלתית מקיפה ותקצוב מתאים''.

השר יוכל להגדיר ארגון פשיעה ללא הליך משפטי, העצורים לא יפגשו עורך דין עד שלא יתחילו ‘לזמר’
הצעת החוק מבקשת לאפשר: הכרזה מנהלית על ארגון פשיעה בידי השר לביטחון לאומי, בהסתמך על חוות דעת משטרתית בלבד – מבלי הליך משפטי ממושך. תפיסה וחילוט מינהליים של רכוש – עוד בטרם הגשת כתב אישום. מניעת מפגש עם עורך דין – לעד 10 ימים, כפי שמותר היום רק בעבירות ביטחוניות. מניעת ייצוג משפטי משותף לעצורים מאותו ארגון – כדי למנוע תיאום גרסאות. שימוש בכלים טכנולוגיים מיוחדים, כגון רוגלות, לצורך פענוח פשעים חמורים. לדברי גורמי מקצוע, הכלים המוצעים עשויים לייעל את פעולות האכיפה – אך גם לעורר שאלות על פגיעה בזכויות יסוד ובאיזון בין ביטחון לזכויות הפרט.

החקיקה מגיעה על רקע התגברות הפשיעה, בחברה הערבית בפרט ובכל תחומי החיים בישראל, לרבות תופעת גביית דמי החסות, שבמגזרים מסויימים, כבר מגולמת בתוך מחירי המוצרים. עם זאת, ארגוני זכויות אדם חוששים כי השימוש בתוכנות ריגול והחדירה לטלפונים ולמחשבים, יהיה בה כדאי למנוע בזכויות אדם. תיאורטית, תהיה יכולת לחדור לכל טלפון ולכל מחשב ולצותת לכל שיחה. 
ברגע שיתבצע מעצר, ניתן יהיה לעכב פגישה בין החשוד לעורך דינו. חוות דעת משטרתית תספיק לכך.

החוק משחרר את הרסן: כל האמצעים יהיו כשרים למניעת פשיעה, גם במחיר פגיעה בזכויות אדם
על פי המצב כיום, מניעת פגישה של עצור עם עורך דין אפשרית במקרים מסוימים, בעיקר בחשד לעבירות ביטחון או במקרים בהם קיים חשש לפגיעה בחקירה. המשטרה או הגורמים המוסמכים רשאים לדחות פגישה כזו, אך קיימים מגבלות זמן והליכים משפטיים שיש להקפיד עליהם. 
בעניין האזנות סתר, המצב כיום הוא שבמקרים מסוימים, רשויות אכיפת החוק או גורמי ביטחון רשאים לקבל אישור מבית המשפט או מגורמים מוסמכים אחרים לבצע האזנת סתר.  משטרת ישראל רשאית לבצע האזנת סתר רק לאחר קבלת צו מבית המשפט, או במקרים דחופים באישור ראש אגף חקירות לתקופה מוגבלת.  שב"כ וצה"ל רשאים לבקש אישור מראש הממשלה או שר הביטחון לבצע האזנות סתר למטרות ביטחון המדינה, לתקופה מוגבלת ובמקרים חריגים.  אישור החוק ישחרר את הרסן על המגבלות, במה שמוגדר במלחמה בגורמי פשיעה המצליחים לחדור כמעט לכל מערכת בחיים.  הפשיעה בישראל גובה מחיר לא רק כלכלי: כמות הנרצחים באירועים פליליים, גם בנגב, מבהילה ממש.