''הגטים'' משתוללים בבאר שבע: נערים מסיעים צעירים בתשלום דרך קבוצות וואטסאפ — בלי רישיון, בלי ביטוח ובלי פיקוח

בשקט, מתחת לרדאר, מתפשטת בבאר שבע תופעה חמורה ומסוכנת: עשרות קבוצות וואטסאפ פרטיות מציעות שירותי הסעה לא חוקיים, שמכונים בעיר "גטים". מי שמפעילים את השירות הם בני נוער - חלקם אפילו קטינים - שנוהגים ברכבים פרטיים, לעיתים של ההורים, ומסיעים צעירים וצעירות בתשלום, ללא רישיון מתאים, ללא ביטוח תקף להסעת נוסעים, וללא שום פיקוח.
ההפעלה מתבצעת כולה דרך קבוצות וואטסאפ. אין תחנות, אין שילוט, אין נראות פומבית - רק קריאות בלילה, בעיקר בסופי שבוע, דרך עשרות קבוצות פעילות בעיר. ההזמנה מתבצעת בפרטי, המחיר נקבע מראש, וה"נהג" מגיע לאסוף את הנוסע או הנוסעת — הכל בצורה שנראית תמימה, אך בפועל מסוכנת מאוד.
תופעה וותיקה שמתחזקת עם הזמן
תופעת ה"גטים" אינה חדשה בבאר שבע — היא קיימת כבר כמעט עשור, אך בשנים האחרונות חלה בה התעצמות משמעותית. מה שהחל כיוזמות בודדות של צעירים שמציעים "טרמפ" בתשלום, הפך לרשת חצי-מאורגנת של עשרות קבוצות וואטסאפ שפועלות כמעט בכל שכונה בעיר. השם "גט שבת" הפך למונח שגור בקרב בני נוער, המעיד על שירות זמין, זול — אך מסוכן מאוד. ההיקף, הנגישות והיעדר הפיקוח תרמו לכך שהתופעה פרצה את גבולות המחתרת והפכה ל"תחבורה אלטרנטיבית" של ממש, במיוחד בשעות שבהן התחבורה הציבורית והמוניות אינן זמינות או נתפסות כיקרות.
מעבר לעובדה שהנסיעות הללו אינן חוקיות, הן גם מהוות סיכון של ממש: הרכבים אינם מבוטחים להסעת נוסעים בתשלום, ובמקרה של תאונה — אין כיסוי. המשמעות: כל נוסע או נוסעת עלולים למצוא את עצמם לבד מול נזק רפואי, כלכלי או משפטי.
אך הסכנה אינה רק תחבורתית או ביטוחית. למערכת "חדשות באר שבע ביחד" הגיעו לאחרונה פניות של צעירות שהתלוננו על התנהגות מטרידה מצד חלק מהנהגים, כולל התרעות חוזרות ונשנות על נער מסוים שפועל בקביעות באחת הקבוצות. גם בקבוצת הפייסבוק הרשמית "באר שבע ביחד" פורסמו אזהרות מצד משתמשים על מקרי הטרדה מצד נהגים אנונימיים שפועלים במסגרת ה"גטים".
בנוסף לכך, עולים גם דיווחים על תחושות חוסר ביטחון בקרב נוסעים — ובעיקר נוסעות — שנאלצות לעלות בלילה לרכב של נער זר, בלי לדעת מיהו, מה ניסיונו, או מה כוונותיו.
דוד, נהג מונית ותיק בעיר, מספר בייאוש:
“אנחנו עובדים עם רישיון, משלמים ביטוח, בדיקות, רכב תקני. ואז באים ילדים בני 17, לוקחים את הרכב של אבא שלהם, עושים מזה עסק — ולאף אחד לא אכפת. זה פשוט הזוי. אין פיקוח, אין אכיפה. בלילה אתה רואה פחות ופחות אנשים שמרימים יד למונית — כי כולם מזמינים דרך הקבוצות האלה. ואנחנו? נעלמים.”
מי ששותקים - אלו ההורים. רבים מהם אינם מודעים לכך שהילדים שלהם לוקחים את הרכב המשפחתי ומשתמשים בו להובלת נוסעים זרים בתשלום. אבל האחריות אינה נגמרת בנהג עצמו - גם ההורים צריכים לשאול איפה הרכב נמצא, מתי הוא יוצא, ולמה הילד חוזר עם שטרות בכיס.
המסר חד: הסכנה היא לא רק חוקית - היא בטיחותית, מוסרית וחינוכית. מתן גיבוי עקיף או עצימת עין מצד ההורים היא חלק מהבעיה, ולא פתרון.
נכון לעכשיו, אין אכיפה ממוקדת לתופעה. הרשויות שותקות, השטח בוער - וצעירים וצעירות ממשיכים לנסוע בלילה עם נהגים לא מורשים, בלי ביטוח ובלי שמישהו באמת מגן עליהם.