בריחת מוחות בהייטק הישראלי: מגמה מדאיגה עם השלכות על באר שבע והנגב

ירידה בהשקעות, עזיבת כישרונות והאטה בפעילות מאיימות על עתיד תעשיית ההייטק בישראל, במיוחד באזור הדרום
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
בריחת מוחות בהייטק הישראלי: מגמה מדאיגה עם השלכות על באר שבע והנגב פארק ההיי טק בבאר שבע (צילום ארכיון: ליאת-מיה לברוזו)

בדיון שנערך בוועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק, הביע יו"ר איגוד ההייטק, מריאן כהן, דאגה מהיעדר השקעות ומהגירה של טאלנטים ישראלים לחו"ל. לדבריו, הסביבה  העסקית הנוכחית אינה תומכת, מה שמוביל לירידה בהשקעות ולעזיבת כישרונות. נתונים עדכניים מצביעים על ירידה משמעותית בהשקעות בהייטק הישראלי. בשנת 2023, הסטארטאפים הישראליים גייסו כ-8 מיליארד דולר בלבד, ירידה של כ-55% לעומת 2022.  בנוסף, ברבעון הראשון של 2023 נרשמה ירידה של 0.2% במספר המועסקים בענף, לראשונה מאז 2008.


סקר שנערך על ידי Start-Up Nation Central מצא שכמעט 70% מהסטארט-אפים בישראל נקטו בצעדים אקטיביים, כגון הוצאת יתרות מזומנים ושינוי רישום החברות, בעקבות הרפורמה המשפטית


באר שבע, שהפכה למוקד הייטק משמעותי עם הקמת פארק ההייטק גב-ים נגב, מתמודדת עם אתגרים דומים. העיר משכה חברות מובילות כמו IBM, אך הירידה בהשקעות והגירת טאלנטים עלולות לפגוע בצמיחתה. עם זאת, יוזמות מקומיות, כמו השקת פלטפורמת גיוס טאלנטים בפארק ההייטק, מנסות להתמודד עם האתגר.
המשנה לנשיא לחדשנות בטכניון, ליהי צלניק מנור, ציינה כי כדי למנוע עזיבת אנשי אקדמיה, יש לפתור את הבעיות במדינה ולשקול פתרונות כמו רכישת כוח חישוב במקום בנייתו.
המשך מגמת עזיבת הטאלנטים והירידה בהשקעות עלולים לפגוע ביכולתה של ישראל לשמור על מעמדה כמעצמת הייטק עולמית, במיוחד באזורי הפריפריה כמו באר שבע והנגב. נדרשת פעולה ממשלתית ומקומית מיידית ליצירת סביבה עסקית תומכת, השקעה בחינוך טכנולוגי ושימור הכישרונות המקומיים. 

משקיעים בתחום ההייטק מביעים חשש מהשקעה בישראל, בעיקר בשל אי-ודאות פוליטית ושינויים במערכת המשפטית. חששות אלו מובילים לירידה בהשקעות זרות ולפעולות מצד חברות סטארט-אפ להעברת פעילותן לחו"ל. משקיעים מחפשים שני דברים: יציבות והגנה של הנכסים שלהם, גם בתחום הקניין הרוחני. לשם כך, צריך מערכת משפט מבוססת ויציבה. די בהצהרה, גם של חבר כנסת בודד, כדי להשפיע על השווקים. 
סקר שנערך על ידי Start-Up Nation Central מצא שכמעט 70% מהסטארט-אפים בישראל נקטו בצעדים אקטיביים, כגון הוצאת יתרות מזומנים ושינוי רישום החברות, בעקבות הרפורמה המשפטית. בנוסף, דו"ח של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שהחלשת מערכת המשפט עלולה לפגוע פגיעה נוספת בדירוג האשראי של ישראל ובהשקעות הזרות בה.
למרות שישנם דיווחים על עלייה בהשקעות זרות, החששות מאי-ודאות פוליטית ומשפטית משפיעים על החלטות המשקיעים, ומובילים לירידה בהשקעות ולפעולות מצד חברות להעברת פעילותן לחו"ל.