בנו של החטוף בהפגנה בבאר שבע: ''מי שאכפת לו מערך קדושת החיים צריך להתאגד ולהפיל את הממשלה הזאת''

חלק ממשפחות החטופים מאבדות את הסבלנות ומעלות את הטון, אחרי שיקיריהם שבויים כמעט חצי שנה בעזה - ואין פתרון באופק. דברים קשים בהפגנה בבאר שבע ועל הפרק, תביעות אישיות כנגד האחראים למחדל שהוביל לטבח
send whatsapp messsage send FB messsage
בנו של החטוף בהפגנה בבאר שבע: ''מי שאכפת לו מערך קדושת החיים צריך להתאגד ולהפיל את הממשלה הזאת'' צילומים: אביגיל מטלון

דברים קשים בהפגנה בבאר שבע, להקדמת הבחירות, בהשתתפות גם מי שיקירהן שבויים למעלה מ-170 ימים בידי ארגון הטרור חמאס בעזה.  נעם גילע, סטודנטית לפוליטיקה וממשל, אקטיביסטית, ופעילה של "הדרום דורש שינוי" אמרה ש"אם הממשלה הזו לא תיפול - אין לנו עתיד כאן.  את המסקנה הזו הבין רוב הדור שלי, אנחנו לא עוצרים, לא נרגעים, ולא מוותרים לשנייה, נחריף את המאבק בך [נתניהו] ובחברים המושחתים שלך, נילחם בכל הכוח שיש לנו -ויש לנו-, המדינה הולכת לרעוד אם זה מה שצריך לקרות, כדי שנחיה במדינה נורמלית."

134 חטופים נמצאים בשבי העזתי 170 ימים, ולעת עתה, אין פריצת דרך במו''מ לשחרורם. בסוף השבוע חלק מהמשפחות העלו את הטון במאבק ובכוונתן להגיש תביעות, בבתי משפט בחו''ל, כנגד שרים וחברי כנסת בקואליציה, האחראים לדבריהם למחדל שהוביל לטבח הנורא ב-7.10. עד היום ארגון הטרור חמאס מסרב פרסם מידע הוטדות החטופים, מלבד סרטי לוחמה פסיכולוגית. בני משפחות החטופים מזהירים, כי יקיריהם, בהם זקנים, נשים, ילדים, חיילות וחיילים, מוחזקים בתנאים קשים ועוברים התעללות על בסיס יומי. 

 

מתי דנציג, בנו של החטוף אלכס דנציג (צילום: אביגיל מטלון)



מתי דנציג - הבן של אלכס דנציג החטוף בעזה: ‘’אין לנתניהו מנדט לעשות עסקנות פוליטית על חשבון דם יקירנו. אם העסקה הזאת לא יוצאת לפועל זאת הוכחה ניצחת לכך שהממשלה הזאת לא מתכוונת להחזיר אף חטוף בחיים ולא מעניין אותם מהחטופים. אם העסקה הזאת לא יוצאת לפועל, כל הכוחות הליברלים בישראל וכל מי שאכפת לו מערך קדושת החיים פה צריך להתאגד ולהפיל את הממשלה הזאת."

אלכס דנציג, בן ה-76,  הוא היסטוריון ישראלי יליד פולין, מחנך ביד ושם, חקלאי ותומך פעיל בדיאלוג פולני-יהודי. דנציג הוא חבר קיבוץ ניר עוז, נחטף בטבח בניר עוז. הוא  נולד בוורשה שבפולין בשנת 1948 להורים ניצולי השואה. בשנת 1957 הוא ומשפחתו עלו ארצה. הוא הצטרף לתנועת הנוער השומר הצעיר ושירת בצבא ההגנה לישראל. הוא קיבל תואר בהיסטוריה והקים משפחה בקיבוץ ניר עוז.

אבי דבוש - מפונה מנירים, מנכ"ל קול רבני לזכויות אדם, יוזם ומוביל מחאת הדמוקרטיה בנגב. אמר: "אנחנו בהלם. ב א' וב ה'. אנחנו בשיקום. אנחנו חזקים, אבל שבורים. זה לא אומר שנשתוק. זה לא אומר שנמשיך להיות הפוסטר של המפונים המוכים והאבלים בדממה. יש לנו קול ואנחנו נשמיע אותו בכל הכח. בשביל הילדים שלנו. בשבילנו. בשביל המתים שלנו. בשביל החטופים שלנו. ומה התפקיד שלכם? לא להפקיר אותנו."

 

גלי בסודו - תושבת שדרות, פעילה בהתארגנות ‘בשם העוטף’, תיארה חזרה לשיגרה שבה התושבות והתושבים לכודות ולכודים בתוך מציאות בלתי אפשרית: "וגם הרכבת - למרות כל יחסי הציבור שעשו לה - לא תחזור לנסוע צפונה; לא בשנתיים הקרובות; כי הקונספציה קרסה; חמאס אינו מורתע; והציר לאשקלון הפך למסוכן; אם כל כך מסוכן לנסוע ברכבת; למה לא מסוכן לחיות בעיר?" ומסיימת בקריאה שדרושה לנו ממשלה אחרת [...] שמבינה שמלחמות זה דבר רע; רע מאוד; ושתפעל בכל דרך אפשרית כדי למנוע אותן''.

חיים וייס - פרופ' במחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן גוריון: "אנחנו לא נוותר ולא ניתן לפגוע בנו. אנחנו נשמור, גם בימים לא פשוטים אלו, על האקדמיה הישראלית כמרחב של מצוינות מחקרית. [...] נמשיך לחתור, על אף כל הקשיים והאתגרים, לשוויון זכויות מלא לכול הבאים בשערינו ולא נאפשר לפגוע בזכויות של אף אחת מהקבוצות השונות המרכיבות את הפסיפס המרהיב של הקהילה שלנו."