מנהיג את הנגב למקום טוב יותר

חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח ויו"ר דריקטוריון הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון,  יצא בכילד בסיכון בצו בית משפט מבית הוריו ונשלח לנגב. רזניק נשא בשורת תפקידים מרשימים בשרות הציבורי - כמעט בלתי נתפסת - כך שהוא מכיר כל תחנה ציבורית  מקרוב. 
 

נשק לא חוקי חייב להאסף. נשק שמופנה לעבריינות היום יוכל גם להיות מופנה לפח"ע בעתיד" זה שנעצום עיניים ונגיד שזה לא בחצר שלנו. לא יעזור
 

החל במזכיר ביישובו רביבים, מנהל הפנימייה הסביבתית בשדה בוקר, כמנכ"ל המועצה אזורית רמת הנגב שם היה אדריכל הסכמי הגבולות עם ירוחם ומצפה רמון, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומנכ"ל האמון על הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול. רזניק גם עמד בראש ועדת הדיור ברפורמת 'נפש אחת' לנכי צה"ל ולמעשה הדו"ח שכתב הוא מהיחידים שעוגן גם בחקיקה. 

באוגוסט האחרון מונה על ידי שר הביטחון יואב גלנט כיו"ר דריקטוריון הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון והוא גם מיעץ לקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל בנושא שילוב אוכלוסיות מודרות בעולם העבודה. 

מרכז חייו והלב שלו נמצא בנגב. 

לפני כשלוש שני הקים עם חברים בדואים ויהודים רובם יוצאי יחידות מיוחדות בצה"ל את מכון ריפמן לפיתוח הנגב שמוביל תפיסה" שאי שגשוג החברה הבדואית היא חסם לפיתוח הנגב"  ומאז הוא לא נח עד שישנה את תמונת המצב בנגב כולו.

 

איך גוף חברה אזרחית משפיע על מדיניות ועל. המתרחש בנגב?
‘’המכון פועל בשלוש זרועות האחת היא קידום פרוייקטים של חברה אזרחית, שלטון מקומי ולובי עסקי הכנסות כשכבר עשרות יוזמות חברתיות וכלכליות לנגב התרחשו ומתקדמות, הזרוע השניה היא מדיניות נושאית לדוגמה מחר שהובלנו על חשיבות גיוס הבדואית בצה"ל. מחקר שהוביל בין היתר לפתיחת צוות צהלי שפועל להגדיל את מספר המתגייסים אבל פעלנו גם בתחום החקלאות, התשתיות הלאומיות החינוך ועוד.
הזרוע האחרונה היא מדיניות כולל ושם בכוונתנו אחרי שסיימנו את גיבוש העדנים המרכזיים להביא לטיוטת חקיקה ראשית מלאה ולטפל בה בכל אקלים פוליטי עכשוי או עתידי''.

מה העדנים המרכזיים  לחקיקה שאתם בונים ב"חוק ריפמן" שנכתב בימים אלו
‘’למעשה האוכלוסיה הבדואית מונה מעל שלוש מאות אלף נפש מעל חצי ממנה חי בפזורה או סמי פזורה (כלומר מוכרת אך לא מוסדרת) בנוסף הרשויות הבדואיות הן מהעניות בישראל ובעלות דפוסים של חברת עוני''.

‘’במסגרת חקיקה ראשית ניתן כלים חוקיים מגוונים למדינה להגיע לפשרה מצד אחד ולתכנן מצד שני (רשות הבדואים לא פועלת בתוקף חוק אלא בתוקף החלטת ממשלה בלבד) נייצר רשות חינוך ומענים בכח חוק שתיתן חינוך באזורים הלא מוסדרים ותתערב גם בפדגוגיה ומינהל במקומות בהם התפקוד לקוי, נכנס לתפיסות השיטור באמצעות שיטור פדראלי שלא מבוסס תחנה ושיטור מקומי שיבוסס כל שיטור קהילתי ניתן שרותים מוניצפאליים ארעיים עד הסדרה ונעודד כניסה יזמית מסיבית למגורים ותעסוקה ולצד חיזוק ושיפור תפקוד של השלטון המקומי''.

‘’אגב, נשק לא חוקי חייב להאסף. נשק שמופנה לעבריינות היום יוכל גם להיות מופנה לפח"ע בעתיד" זה שנעצום עיניים ונגיד שזה לא בחצר שלנו. לא יעזור. למעשה נביא חקיקה רחבה שתטפל בכל תחומי החיים''.

עד כמה הבדואים עצמם מעורבות בעשיה שלכם
‘’יש לנו ועד מנהל שהוא חצי יהודי וחצי בדואי והיועץ הקרוב של איברהים אבו לקימה הוא בדואי וכך גם רבים בועדה המייעצת והצוות המלווה אנחנו מחוברים מאוד גם לשטח ולמנהיגות. אנחנו אוהבים את מדינת ישראל ומניסיוני המדינה היא הרבה פעמים שותף מתאים אבל יזם גרוע. אנחנו במכון ריפמן לקחנו את תפקיד היזם. בל נשכח שבמקום שלא תכנס המדינה יכנסו גורמים עוינים ובין היתר לכן אנחנו שם''.