מפלה לקואליציה: 18 יישובים בדרום בדרך להפוך לג'ונגל?

כישלון לממשלה בהצבעה על הארכת תוקף התקנות לשעת חירום. כ-18 יישובים בנגב, בגזרת דרום הר חברון מושפעים מההחלטה. אם החוק לא יאושר, מזהיר שר המשפטים, ''האיזור יהפוך לג'ונגל''
send whatsapp messsage send FB messsage
מפלה לקואליציה: 18 יישובים בדרום בדרך להפוך לג'ונגל? הפנים אומרות הכל: ראש הממשלה, נפתלי בנט, במהלך ההצבעה (צילום: נועם מוסקוביץ / דוברות הכנסת)

הערב, שני, נערך הדיון במליאת הכנסת על הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום בשטחים בחמש שנים נוספות. בנגב, החוק נוגע ליישובים אביגיל, אדורה, אשכולות, בית חגי, בית יתיר (מצדות יהודה), חירן, טנא עומרים, כרמל, מעון, מעלה חבר, מצפה יאיר, נגוהות, סוסיה, סנסנה, עשהאל, עתניאל, שמעה, שני לבנה ותלם, השייכים למועצת דרום הר חברון.

החוק נפל בקריאה הראשונה. חברי הכנסת רינאי זועבי ממר"צ ומאזן גנאיים מרע"מ שני חברי קואליציה הצביעו נגד החוק .
בעוד שיו"ר מפלגת רע"מ מנסור עבאס נעדר ממליאת הכנסת וכמוהו גם ח"כ עידית סילמן. לאחר ההצבעה של גנאים נגד החוק ,ח"כ ניר אורבך התנפל עליו בצעקות " אתם לא רוצים להיות שותפים הניסוי אתכם נכשל".

וידאו: המפלה לקואליציה בהצבעה (צילום: ערוץ הכנסת)

מליאת הכנסת ערכה הערב, שני, את ההצבעה בקריאה הראשונה על הצעת החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום שעניינן סמכויות של רשויות המדינה בתחום המשפט באזור יהודה ושומרון ובשטחי הרשות הפלסטינית, בחמש שנים נוספות.

וידאו: הדיון הסוער בכנסת, דברי השר אלקין (צילום: ערוץ הכנסת)

בדברי ההסבר להצעה נכתב: " תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, הוארך מזמן לזמן בחקיקה ראשית עד יום א' בתמוז התשפ"ב, 30 ביוני 2022.

 ההסדרים הכלולים בתקנות נוגעים בעיקרם לסמכויות השיפוט של בתי המשפט בישראל כלפי ישראלים שעברו עבירות באזור יהודה ושומרון או בשטחי הרשות הפלסטינית, לסמכויות הרשויות בישראל לבצע בישראל עונשים ומעצרים שהוטלו על ידי השלטונות הצבאיים באזור, וכן לאפשרות לבצע באזור צווים ועונשים שהוטלו בישראל על תושב האזור. 

התקנות מחילות באופן פרסונלי חוקים ישראליים על ישראלים המתגוררים באזור, והן נועדו להסדיר את מכלול מתן העזרה המשפטית בין ישראל לבין הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית. קיום התקנות חיוני להמשך היחסים המשפטיים שבין ישראל לבין האזור והרשות הפלסטינית, ולפיכך מוצע להאריך את תוקפן בחמש שנים נוספות, עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ז, 30 ביוני 2027.

שר המשפטים גדעון סער הציג את התקנות ואמר: "באחד ביולי יצאו תלמידי בתי הספר היסודיים וגני הילדים לחופשת הקיץ, האם יחד איתם יצאו לחופשי גם 3,500 אסירים ביטחוניים אשר שוהים כיום במתקני השב"ס בשטח מדינת ישראל? התשובה לכך תלויה במידה רבה בשאלה האם הצעת החוק שעליה תצביע הכנסת הערב תעבור''.
 
''מדובר בחקיקה תשתיתית ויסודית שאישור הצעת החוק קריטי לשמירת הסדר הציבורי והמשפטי בשטחי יהודה ושומרון. אין מדובר בעוד חוק, אלא במערכת ההפעלה של שלטון החוק ביהודה ושומרון''. 

''חשיבותן של התקנות נוגעת הן להסדרת מצבם המשפטי של חצי מיליון מאזרחי ישראל המתגוררים באיו"ש. אבל לא רק.  בתקנות קיימים הסדרים קריטיים נוספים שחיוניים לתפקודה של מדינת ישראל וביטחונם של אזרחי ישראל. כל אורחות החיים ביהודה ושומרון נשענים על החקיקה הזאת.   

מדובר בתקנות שהמשך תוקפן קריטי לשמירת הסדר הציבורי היום-יומי באיו"ש. בלעדיהן יהפוך האזור לג'ונגל, ולעיר מקלט לעבריינים. אזרחים ישראלים החיים באיו"ש יאבדו את זכויותיהם הבסיסיות ביותר, ויחיו בתוהו ובוהו''. 

''ביטחונם של אזרחי ישראל באיו"ש ואזרחי ישראל בכלל – מחייב את העברת החוק. המשמעות של אי העברת החוק היא גם פגיעה ביכולת לקיים חקירות ביטחוניות. אחריותו של כל נבחר ציבור תיבחן בעת הזאת, ללא כל קשר לשיוכו הפוליטי ולתפיסת עולמו הפוליטית. אינני חושב שיש איזה שהוא ציבור שמעוניין באנרכיה באזור, ובריסוק הזיקה הישראלית לאיו"ש, ולשם את חותרים לצערי''.

''יש רגעים מכריעים בדמוקרטיות, הרגע הזה הוא מכריע משום שבו מוגדר האם כל דבר יכול להיות כלי משחק פוליטי, ברגע הזה מוכרע האם אנחנו מאמנים ששימור הזיקה המשפטית שלנו לאיו"ש הוא בליבת האינטרס הלאומי שלנו, האם אנחנו יכולים לקיים את שליטתנו באזור או שאנחנו רוצים להפוך את האזור הזה ותושביו לאנשים שהם למעשה ללא מעמד ולשטח שבו המעמד של ישראל מוגבל ומצומצם לאין שיעור מכפי שהוא כרגע.  אזרחי ישראל לא יסלחו למי שיעשה זאת מביבי ועד טיבי".


רוצים להתעדכן בכל החדשות לפני כולם?? הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: https://bit.ly/3iQmqmo

על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]