אפקט דומינו: עסקים נסגרים בבאר שבע, גם ברחובות ראשיים

הדילמה הקשה של בעלי העסקים בבאר שבע: אוכלים מרורים, אך חוששים לדבר למצלמה, פן יבולע להם. ''לך תראה כמה עסקים עומדים עם שלטים של 'למסירה', 'למכירה' או 'להשכרה', בעיר העתיקה, ברסקו סיטי, בשכונות. אנשים עושים מה שנקרא 'סגירה שקטה' ומנסים לצמצם את ההפסדים שלהם. מעדיפים לשתוק, כי הם יצטרכו את המערכת בבוא היום. אבל המצב רציני", אומר י', (שמו המלא שמור במערכת), שבימים הקרובים יודיע לעובדים שלו שהם הולכים הביתה והוא סוגר את העסק. "השכירות בבאר שבע מטורפת, המסים כבדים, אתה צריך לשלם שכר מינימום לפחות, שזה 5,300 שקלים ועוד תנאים לפי חוק, יש לך תעודת כשרות, משגיח כשרות, אתה משלם על מקררים, רואה חשבון ועוד ועוד. בשביל להישאר עם משהו בסוף החודש אני צריך למכור קפה ב-12 או 15 שקל לפחות וסנדוויץ' ב-20 או 30, אבל במחירים האלה בבאר שבע, אף אחד לא יישב. אני כבר לא מדבר על השעות שהעיר מתה או ימים שאתה לא מבין למה לא באים לקוחות: פעם זה בגלל שיש משחק בלילה ואנשים מתכוננים כל היום, פעם אחר יש הילולא של צדיק, אז אנשים לא יושבים לשתות קפה מפאת הכבוד, פעם חם ופעם קר, הכל תירוצים".

י' רותח מזעם. הוא עצמאי, לא זכאי לדמי אבטלה וכל יום שהעסק סגור או שהוא לא עובד, מקרב אותו לסף פשיטת רגל. אכן, הליכה לאורך רחובות הנחשבים מרכזיים בעיר העתיקה ואפילו במרכזים מוכרים כמו רסקו סיטי, מראים עסקים סגורים. "אם השוק היה רותח, כמו שמספרים לנו, אז העסק היה נתפס מהר. מישהו היה פותח עסק אחר. אבל לא. עסקים נשארים סגורים הרבה זמן. רחוב הרצל מת, סגרו שם מלא חנויות. אומרים שזה רחוב שאין בו תנועה. שאנשים לא אוכלים שם. אבל לך לקק''ל, פלאפל אחד סגור כבר שנים, בתי קפה בקושי שורדים. יום שישי קצת מציל את המצב, אבל בקטנה. אנשים פה בלי כסף".
​​​​​​​

י', שאלה פשוטה: אם זה אכן המצב, מדוע אתה לא רואה אנשים יוצאים, בפנים גלויות, נאבקים במסוי הכבד, מנסים לעשות משהו?

"כי מה ייתן כתבות בעיתון? זאת עיר קטנה ואם אתה נכנס במערכת, הם נכנסים בך. ה שמעניין את האנשים, זה לא להגיע לפשיטת רגל. לי יש עובדת של 15 שנה, הלב כואב, אבל אין ברירה, שתלך הביתה. גם מהספקים אני מזמן קונה פחות. לא מוכנים לתת אשראי בבאר שבע, אז אני לא מחזיק הרבה סחורה".
"הרווחים גם קטנים. הרווח היחידי זה באלכוהול, מנות אישיות של וודקה, אבל אני לא מחזיק, כי אחרי זה באים לך כל השיכורים".

מצבם של העסקים הקטנים ועוסקים הזעירים בבאר שבע מטריד, אם כי הוא לא עולה לסדר היום. בעלי העסקים חוששים לדבר והנושא לא נחשב "סקסי". ניסיון לשכנע אנשים לדבר אל מול המצלמה גם לא צולח. רובם ככולם מבטלים ברגע האחרון.

את תחושות הלב של י' אפשר לאשר בדוח שפרסמה חברת דן & בדרסטריט, חברה בינלאומית ותיקה, הפועלת מזה 170 שנה, שמרכזה בארצות הברית ולה שולחה בישראל, והיא מספקת מידע עסקי לניהול סיכוני אשראי, מידע על אשראי ומידע שיווקי. במחקר שערכה לקראת כנס הרשויות המקומיות, נמצא כי באר שבע היא המובילה, מבין הערים הגדולות, במספר העסקים בסכנת סגירה ושהיקף התופעה עלה בהשוואה לשנה שעברה.

"אנשים באים לעסקים במתחם שאני עובד וכועסים שמאפה עולה 10 שקלים וכיסוי לטלפון עולה 50 'כי באינטרנט זה עולה דולר'. העלויות שיש עלינו גבוהות מאוד. הלוואי ויכולנו למכור בדולר. גם קופיקס העלו מחירים, כי מתברר שלמכור קפה ב-5 שקלים זה לא ריאלי", אומר י'. "רצה יכול לעשות 'לוס-לידר', למכור מוצר במחיר הפסד,  באמצעותו תמשוך קונים למוצרים אחרים, עליהם כן תרוויח. אבל בבית קפה קטן, בקיוסק או בפלאפל, אתה לא יכול. גם רשתות גדולות לא תמיד מצליחות. כולנו יודעים שנסגרו סניפים בבאר שבע. זאת עיר קשה. אין פה כסף".

החלשתם של הסוחרים הקטנים, היא מה שמונעת מהם להתארגן או לפחות, לדבר בפנים גלויות. אבל עם חנויות סגורות, משרדים ריקים, חנויות בעיר העתיקה שבעליהן הרימו את הרצפה, כי אז זה פוטר אותם מארנונה, מתחמים הנטושים זה שנים ואחרים שהוקמו ולא אוכלסו מעולם, אי אפשר להתווכח. זהו מראה עיניים שהוא גם הוכחה חותכת למצב, גם מראה עצוב וגם מדאיג.
​​​​​​​