כפייה דתית? בבאר שבע רוצים תחבורה ציבורית בשבת

בבאר שבע ולא רק בה, עבור אנשים לא מעטים, השבת היא רק על הנייר: עובדים במגזר הפרטי, עובדי פרילאנס, כמו גם עובדים רבים בתחומים חיוניים, עובדים בשבת וחג. מי שמאוגד בארגון עובדים ובמקום העבודה שלו פועל וועד מסודר, יקבל תשלום מיוחד, על פי ההסכם הקיבוצי הענפי. אחרים, יעבדו מחוסר ברירה ויהיו נתונים לשרירות ליבו של המעסיק באשר לתשלום.

כבר שנים שבאר שבע אינה סגורה הרמטית בשבתות. מיני מרקטים לא כשרים, פיצוציות, פארמים, מועדונים, בתי קולנוע, מעדניות, מוניות, אבטחת מתקנים ועסקים, עובדים בשבתות. המציאות התעסוקתית בבאר שבע, היא כי למעלה מ-34 אחוזים אינם מגיעים לשכר המינימום, אחרים מועסקים בחלקי משרות (פטנט ה-"80 אחוזי משרה" הידוע) ולא מעטים עובדים ב"פרילאנס", ספק שירותים ללא חוזה העסקה וללא זכויות סוציאליות, אך מחויב לעמוד בחובות קשיחים של דיווח ותשלומי מס וביטוח לאומי. בשל השכר הנמוך ועלויות המחיה הגבוהות בבאר שבע, שכר הדירה שהאמיר מאוד, תשלומי המשכנתא ועוד, עבודה במשרה אחת כבר לא מספיקה. צריך לעשות אקסטרא.
בבאר שבע מתקיים בשבתות "שבתרבות". יש בתי קפה, מסעדות ומועדונים פתוחים. יש שני מתחמי קולנוע ענקיים שעובדים בשבתות. זו המציאות. כבר שנים שבאר שבע אינה עיר פועלים שהולכת לישון בשבע בערב. רק תחבורה ציבורית שעונה על צרכי העובדים מסביב לשעון אין בנמצא. למה? פוליטיקה.

עובדים קשה מאוד, בסופי שבוע נכלאים בבית - ועובדים

בישראל עובדים קשה: על פי נתוני ארגון ה-OECD, ישראל נמצאת במקום החמישי בכמות שעות העבודה השבועיות -  אחרי טורקיה, מקסיקו, דרום קוריאה ויפן. כ-19% מהמועסקים בישראל עובדים למעלה מ-50 שעות בשבוע.
בתחילת השבוע שעבר נקלעה ישראל לכאוס תחבורתי, כאשר, בעקבות לחץ המפלגות החרדיות, הורה ראש הממשלה על הפסקת העבודות בשבת, רובן ככולן עבודות תחזוקה, ברכבת ישראל. בשל כך, הקווים הנוסעים צפונה הושבתו ועומסים כבדים נרשמו בכבישים, תוך כדי נזק כלכלי המוערך בעשרות מיליוני שקלים, אודותיו דווח בעיתונות הכלכלית.

מכיוון שבאר שבע אינה שובתת מכל מלאכתה בשבת, כי זו המציאות, כי ככה מכתיבה המודרנה, כי בשבת החיים נמשכים מתקשורת שמדווחת על כל מה שקורה בשגרה ובמיוחד בחירום ועד שירותים חיוניים שלא נפסקים, יש מי שסבורים שצריך לתת את הבחירה של תנועה חופשית בשבת, במיוחד לאותם אלה שעובדים שעות על גבי שעות במהלך השבוע, ולא יכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב, אך חולמים לבלות בים, כמו אותם ברי מזל שכן יש להם רכב פרטי. במהלך חודשי הקיץ פעל בבאר שבע ה"ימבוס", אוטובוס שהסיע באר שבעים בשבתות לחוף אשקלון.

"ימבוס הוא פרוייקט חברתי וסביבתי, שנועד לאפשר הגעה מבאר שבע לחוף הים בשבתות הקיץ באוטובוסים, ולצמצם שימוש ברכבים פרטיים", אומרת מיכל קטושבסקי, ממארגנות הפרויקט. "ימבוס נותן מענה לתושבי באר שבע המעוניינים להגיע לחוף הים בימי שבת, שאין להם אפשרות כזו אם אין ברשותם רכב פרטי או תקציב רב למוניות, וגם מאפשר נסיעה לחוף הים בשבתות מבלי להוציא רכב פרטי. פעלנו במשך החודשיים האחרונים כאשר בכל שבת הוצאנו אוטובוס מלא לים. השבת אנחנו מוצאים שני אוטובוסים מלאים ומסיימים את פעילותנו עד לקיץ הבא. ימבוס מתבסס כולו על מתנדבים תושבי העיר וסטודנטים. המטרה היא שבשנה הבאה נוכל לקיים את ימבוס עם ניהול כלכלי נכון יותר עם תוכנית מסודרת שאותה נבנה במהלך החודשים הקרובים. הקיץ איפשרנו ל-270 תושבי עיר להינות מחופש תנועה בשבת, דבר פשוט, אך לא מובן מאליו".

הימבוס בבאר שבע. תושבים מרוצים שסוף סוף נסעו לים ביומם החופשי (צילום: מיכל קטושבסקי)

מה קורה היום, שבת, אם אתם צריכים לנסוע מבאר שבע לתל אביב?
התחבורה הציבורית בבאר שבע מתחילה אחרי צאת השבת, בשעה 20:00 לערך. במוצאי שבת, נכון להיום, אין שירות רכבות מבאר שבע. האוטובוס הראשון מתחנה מרכזית יוצא בשעה 19:39, קו 380, ונסיעתו אורכת כשעתיים.  אם אתם מבקשים להגיע משכונות באר שבע לתחנה מרכזית, תיאלצו לשלם עבור מונית מיוחדת, בין 35 ל-40 שקלים (תעריף שבת). התחבורה הציבורית בבאר שבע נפסקת בשעה 23:00 בערך. האטובוס האחרון לתל אביב יוצא בשעה 23:00, קו 371 מאסף. פספסתם אותו? תפתחו שק שינה או תשלמו כ-600 שקלים למונית.

בבאר שבע אין שירות מיניבוסים כמו בתל אביב וחיפה. מי שעובד בשבת ואין ברשותו רכב פרטי, נעזר במוניות יקרות או באופניים חשמליים.
האם כתבה כזו תשנה את הסטטוס קוו התחבורתי? הרי הפוליטיקה חזקה מכל. היא רק באה לשקף מציאות. זה מה שקורה.

בבאר שבע מתקיים בשבתות "שבתרבות". יש בתי קפה, מסעדות ומועדונים פתוחים. יש שני מתחמי קולנוע ענקיים שעובדים בשבתות. זו המציאות. כבר שנים שבאר שבע אינה עיר פועלים שהולכת לישון בשבע בערב. רק תחבורה ציבורית שעונה על צרכי העובדים מסביב לשעון אין בנמצא. למה? פוליטיקה