הבריאות היא האוצר הגדול ביותר - ורק כשהיא חסרה מבינים את ערכה

בריאות טובה היא מותרות שרבים מעריכים אותה רק כאשר כבר איננה.

האדם מוכן להקריב את בריאותו כדי להשיג את פרנסתו, ולאחר מכן הוא מקריב את פרנסתו כדי לנסות להשיב את בריאותו. הוא חי כאילו לעולם לא ימות, ומת כאילו מעולם לא חי. יש משפטים שנכנסים אל הלב ברגע הראשון שקוראים אותם. הם אינם רק נכונים, הם מטלטלים. הם מאלצים אותנו לעצור לרגע בתוך מרוץ החיים ולשאול: האם אנחנו באמת יודעים להעריך את המתנה הגדולה ביותר שקיבלנו?

רבים מאיתנו מודים על הבית, על הילדים, על ההצלחות ועל הפרנסה. אך כמה מאיתנו קמים בבוקר ומודים באמת על כך שהם מסוגלים לנשום ללא קושי, ללכת בכוחות עצמם, לראות את אור השמש, לשמוע את צחוק נכדיהם או פשוט לקום מהמיטה ללא כאב? למרבה הצער, את ערכה של הבריאות אנחנו מגלים פעמים רבות רק כאשר היא נפגעת.

היהדות הקדימה את זמנה בהבנת ערכה של הבריאות. היא אינה רואה בשמירת הגוף עניין של נוחות בלבד, אלא חובה רוחנית ומוסרית.

הרמב"ם , שהיה גם גדול הפוסקים וגם מגדולי הרופאים בעולם, כתב במשנה תורה, הלכות דעות: " הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה', הוא שאי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה. לפיכך צריך האדם להרחיק עצמו מדברים המאבדים את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים ." איזו תפיסה מהפכנית! הרמב"ם אינו אומר שעל האדם לשמור על בריאותו כדי לחיות יותר שנים או כדי ליהנות יותר. הוא מלמד שגוף בריא הוא כלי לעבודת ה'. כאשר הגוף נשחק, גם הנפש מתקשה לפרוח.

גם התורה עצמה מצווה: " רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד " (דברים)וחז"ל למדו מפסוק זה שעל האדם מוטלת האחריות לשמור על עצמו. יוצא שהחיים הם מתנה, אך האחריות לשמור עליהם היא שלנו.

כמה אנשים עובדים עשרות שנים כדי לרכוש נכסים, ובסופו של דבר מגלים שהיו נותנים את כל רכושם כדי לעלות שוב במדרגות ללא כאב או לשחק שעה אחת עם נכדיהם.

העולם המודרני משקיע הון בטכנולוגיה, ברכב חדש, בחופשות ובקריירה. אך שום הישג אינו שווה אם אין בריאות שתאפשר ליהנות ממנו.

כיצד נחנך את עצמנו להעריך את הבריאות ?

לפתוח כל בוקר בהודיה אמיתית על היכולת לקום, ללכת, לראות ולנשום.
להקדיש לפחות שלושים דקות ביום להליכה או לפעילות גופנית.
להקפיד על תזונה מאוזנת ועל שינה מספקת, כפי שהמליץ הרמב"ם.
לבצע בדיקות רפואיות תקופתיות ולא להמתין להופעת כאב.
להפחית מתח, כעס ודאגה. הנפש והגוף חיים יחד.
להקדיש זמן למשפחה, לחברים ולשמחה. גם הם תרופה לנפש ולגוף.
לזכור שהגוף איננו רכושנו הפרטי בלבד, הוא פיקדון שהופקד בידינו.

לסיום, יש אנשים עשירים מאוד שחסרה להם בריאות, ויש אנשים פשוטים שמחזיקים באוצר הגדול ביותר בעולם. גוף המסוגל לחיות, ליצור, לאהוב ולהודות. אולי משום כך תיקנו חז"ל לברך בכל בוקר את ברכת "אשר יצר", המזכירה לנו בפשטות ובענווה כי תפקודו התקין של הגוף אינו מובן מאליו כלל. פעמים רבות אנו ממלמלים את הברכה במהירות, אך אילו היינו מעמיקים במשמעותה, היינו מבינים שהיא אחת מברכות ההודיה הגדולות ביותר על עצם החיים. כל עוד היא איתנו אנו נוטים להתעלם ממנה. וכשהיא מסתלקת, אנו מבינים שלא איבדנו רק את הבריאות, איבדנו את היכולת ליהנות מכל שאר המתנות שהיו בידינו. ולכן הננו מחויבים לראות בכל יום של בריאות מתנה ולא דבר מובן מאליו, נלמד להעריך גם את שאר מתנות החיים.

חברות וחברים , מודה לכם על קריאת המאמרים לרבות על הארותיכם והערותיכם.

משה דנוך , עבדכם הנאמן.