קריירה מק-סימה-לית

סימה בן כנען, תושבת באר שבע משחר ילדותה, נבחרה לאחרונה לתפקיד היו"ר הארצית של גמלאי הסתדרות המורים, המונה 44,000 חברים. קבלו את האישה שבגיל 73 ממשיכה בפעילות ענפה, בגיל שכולם כבר נחים מזמן
send whatsapp messsage send FB messsage
קריירה מק-סימה-לית סימה בן כנען (צילום: גדי סול / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')

"כנען" – בתקופת הברונזה המאוחרת, שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כ"ארץ ישראל". במקרא זהו שמה העיקרי של הארץ לפני כיבושה בידי בני ישראל, ולעיתים הוא משמש להבחנה בין הגלעד ובין הארץ שממערב לירדן, שם היא קרואה כנען. בתנ"ך נזכרים שבעה עמים כיושבים בכנען. פירוש נוסף הידוע לשם כנען הוא "סוחר": סחריה שרים / כנעניה נכבדי ארץ" (ישעיהו, כ"ג, ח'). הפיניקים, צאצאי הכנענים ויושבי הלבנון, נודעו כמפתחי המסחר והשייט בים התיכון ובכל המזרח התיכון הקדום.

וכך, כבשה סימה בן כנען לאורך קריירה חינוכית וניהולית עשירה אינספור תחנות בחייה, עד לתפקידה הנוכחי כיו"ר גמלאי הסתדרות  המורים, לאחר שנים רבות של פעילות בארגון. ולגבי השייט? חכו לסוף הכתבה.

סימה בן כנען נולדה בשלהי שנת 1948 בבית החולים "פוריה" בטבריה, להורים ילידי רומניה ניצולי שואה, שהעפילו לארץ בעזרת עליית הנוער בספינת מעפילים. ספינתם נתפסה על ידי הבריטים והם נשלחו למחנה המעצר בקפריסין. נישאו שם בגיל צעיר מאוד, ובסוף המנדט הורשו לעלות לארץ ונשלחו לקיבוץ מחניים.

לאחר שנה עזבו את הקיבוץ יחד עם קבוצת חברים, ואז החל מסע טלטולים בין מספר דירות, למשל בעיר עכו, שם גרו בשכונה הערבית. "אני זוכרת את החוויה של ריחות השוק וקולותיו, וכן את צעקות המאושפזים בבית החולים לחולי נפש הסמוך", נזכרת סימה. "ברמלה גרנו בשכנות לבבא סאלי המיתולוגי, זוכרת את הכיסא המפואר שעליו ישב במלוא הדרו וקיבל קהל לברכה ועצה. וכך התגלגלנו מדירה לדירה, מעיר לעיר, כמו הרבה עולים שבאו מאירופה של אחרי השואה. בעקבות עבודת האב במפעלי ים המלח, שבנה את המפעלים, המתקנים והצריפים בסדום, הגענו לעיר באר שבע בהיותי כיתה ח' בבית ספר "צאלים" בשכונה ד', בו למדו ילדי עולים מכל העליות. משם עברתי ללמוד במקיף א', בניהולה של ד"ר פועה מנצ'ל ז"ל, האישה והאגדה, שהקימה את התיכון המקיף הראשון בארץ. היו בו כיתות להגברת מדעים, חברה, כלכלה, שרטוט, כלכלת בית - דבר שאפשר לכל התלמידים למצוא מקום מיטבי ליכולתם ורצונם. במקיף א' לא ויתרו לאף אחד ולא על אף אחד".

סימה נשואה לישראל בן כנען, גמלאי של משרד האוצר. הם יחד מגיל 16, הורים למוריה שהם, מנהלת בית ספר כלניות; דוד, מהנדס תוכנה;

ויונתן מעצב חוויית משתמש באינטרנט. שלושתם נשואים וזיכו את הוריהם בשבעה נכדים.

בן כנען למדה הוראה במדרשת שדה בוקר, אותה הגה והקים דוד בן גוריון ז"ל. "זכיתי להכירו ולחוות את שיעורי התנ"ך שהעניק לנו". בוגרת קורס מנהלים באב"ג. עבדה במערכת החינוך משך 38 שנה, מהם 16 שנות ניהול בית הספר היסודי "תומר", שזכה בפרס חינוך על שילוב, קבלה, הכלה והעצמת תלמידים בכלל ובעלי צרכים מיוחדים בפרט. צוות המורים היה כמשפחה לתלמידים ועשה הכל על מנת להיטיב עמם בהיבט הלימודי, החברתי והקהילתי".


"בשבילי תעסוקה בגיל השלישי היא "בילד אין". זה בוער בי, אני ממשיכה את אורח חיי כמקודם. אני ממלאת את עולמי הפנימי. תעסוקה בגיל השלישי היא עיסוק"




ספרי על חוויות מכוננות במהלך החיים העשירים שלך.
"ברמלה למדתי עד כיתה ג'  בכיתת בנות בבית הספר "בנות יעקב", השייך לחינוך החרדי. זאת משום שהיה קרוב לביתנו והבבא סאלי הציע להוריי לשלוח אותי אליו. המורה ציפורה, מחנכת הכיתה, ידעה שאנחנו לא משפחה חרדית. באחד הימים כשבאתי עם מכנסי טרנינג,  "זימנה" אותי לחדר המורות ו"הציגה" אותי כתלמיד בכיתתה - "שמעון". העלבון נחקק בלבי, ולדעתי השפיע עלי לטובה. לראיה, בעבודה בחינוך שמרתי על כבודו של כל תלמיד וכל מורה מתוך הבנה שעלבון הוא עניין מטלטל".

"במדרשת שדה בוקר, זכיתי להכיר צוות מורים, מחנכים ומדריכים חדורי מטרה למצוינות. החיים שם היו מלאי עשייה חברתית, ציונית ופורצת דרך. שם זכינו להכיר מקרוב את דוד בן גוריון ז"ל, הוגה ובונה המדרשה, ושם חווינו את מלחמת ששת הימים".

"בשירותי הצבאי, כבר ביום סיום הטירונות, מוניתי לתפקיד מש"קית ביחידת מורות וכבר אז התגלו כישורי המנהיגות שבי".

ספרי על התנדבותך בער"ן לאורך השנים.
"מתנדבת לעזרה נפשית ראשונה כ-14 שנים. זהו קו חם של מתנדבים המעניקים אוזן קשבת, סיוע ותמיכה לכל פנייה ובכל מצוקה, לכלל אוכלוסיות הסיכון בישראל. מכאן, ברור שאנו המתנדבים משתלמים במגוון הנושאים, לומדים מהפונים ומרחיבים ומגמישים את "שרירי הלב והרגש", בתורנות בת שמונה שעות חודשיות, ובנוסף ארבע שעות השתלמות. ה"שכר" – תחושת המסוגלות וההכלה. אני מודה לער"ן על ההזדמנות שניתנה לי להעניק לפונים באשר הם ובעיקר לי אישית".

מהו נס חנוכה הפרטי שלך?
"עצם העובדה שנולדתי בחודש דצמבר, בו נחוג חג החנוכה, יחד עם המדינה ב-1948 להורים ניצולי השואה, זהו הנס שלי".


''ברמלה גרנו בשכנות לבבא סאלי המיתולוגי, זוכרת את הכיסא המפואר שעליו ישב במלוא הדרו וקיבל קהל לברכה ועצה''



מה דעתך האישית על תעסוקה בגמלאות של בני הגיל השלישי?
"בשבילי תעסוקה בגיל השלישי היא "בילד אין". זה בוער בי, אני ממשיכה את אורח חיי כמקודם. אני ממלאת את עולמי הפנימי. תעסוקה בגיל השלישי היא עיסוק. כל אחד ממלא את זמנו כפי שאוהב. אני מקפידה על אורח חיים בריא, שומרת על קשרים אישיים משפחתיים, חברתיים קהילתיים, מתנדבת. בקיצור פועלת ומפעילה".

מהם היתרונות שלך כגמלאית בחברה?
''במהלך החיים אספתי סל מלא כלים ותובנות ונוצרו קשרים והקשרים. אני ממשיכה להשתמש בכלים ובקשרים במעלה העשייה''.

''לדעתי רק אדם בגיל השלישי מבין, יכול, פנוי מכוון לעסוק בגיל השלישי. אני מבינה את הצרכים והמסוגלות. לאורך השנים כחברת הנהלת הסתדרות המורים מילאתי תפקידים שונים, בכל תקופה ייצגתי ושירתי את הפלח המתאים שהייתי חלק ממנו. כמורה, כמנהלת ועכשיו כגמלאית''.

סימה בן כנען בביתה (צילום: גדי סול)

מה ה"אני מאמין" / המוטו שלך?
"יש אנשים שרוצים שזה יקרה, יש אנשים שמתפללים שזה יקרה, אחרים כמוני עושים שזה יקרה!".

מה המסר שלך לנשים שרוצות לשאוף גבוה למעמד כמו שלך? 
"רק מי שמניעה את הכנפיים ממשיכה לעוף. אני מאמינה שעשייה מביאה ברכה והצלחה. וברכה והצלחה מביאות עשייה".

איזה יחס את מקבלת מגברים שעובדים איתך?
"לאורך הקריירה שלי לעולם לא העסיק אותי האם ואיזה יחס אני מקבלת מגברים. כולנו בני אדם, שעוסקים שפועלים למען החברה ללא הקשר מגדרי".

מה אנשים לא יודעים עלייך?
"שפגשתי את המורה ציפורה, זו מרמלה שהעליבה אותי, אחרי 30 שנה. זיהיתי אותה ואמרתי לה שאני זוכרת אותה לרעה על העלבון מכיתה ג', ושאני מודה לה כי אני עושה ופועלת בדיוק אחרת".

מה התחביבים שלך?
"טיולים, פילאטיס, הצגות, חברות, אירוח".

מה מכל עיסוקייך אהוב עלייך במיוחד?
"אני אוהבת את כל מה שאני עושה. דברים שאני לא אוהבת, אני בוחרת לא לעשות".

אילו פתגמים / ציטוטים מפי אנשי חינוך אימצת במהלך הקריירה?
הרב קוק: "אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד". משפט של ד"ר שלום לוין: "לעולם המורה כרמלה מכיתה ד' סוגרת את דלת כיתתה ומלמדת ועושה את המירב והטוב למען תלמידיה.

ומשפט נוסף של איציק ולבר, מזכ"ל הסתדרות המורים: "או שאתה מצליח או שאתה מסביר. עכשיו אני מסביר!!!".

 היו''ר הארצית הנכנסת של גמלאי הסתדרות המורים, המונה 44,000 במספר. סימה בן כנען (צילום: גדי סול)

האם את רואה בעבודתך שליחות?
"עבודתי  – חברת ועד מורים, נציגת מורים בהנהלת הסתדרות המורים, מחנכת, מנהלת, יו"ר גמלאי באר שבע והמרחב, ועכשיו יו"ר ארצי של הגמלאים בהסתדרות המורים – כולה שליחות. היא תמיד מעניקה ושואבת וכן הלאה".

ספרי על פעילותך המקודשת עבור גמלאי הסתדרות המורים.
"גמלאים ללא הפסקה" – בשעה שגמלאים רבים לא מוצאים את מקומם ומחפשים מה לעשות בלשון הפנאי הרבות, גמלאי הסתדרות המורים נהנים ממסגרת עוטפת שמציעה להם שלל פעילויות, אירועים, מתנות והטבות, ובעיקר קהילה המאפשרת קשר בין חבריה, שממשיך גם לאחר הפרישה".

איך השפיע משבר הקורונה על פעילות זו?
"אם אי פעם ישאלו אותי איזו שנה אני הכי זוכרת מכל שנות פעילותי בהסתדרות המורים, ללא ספק אגיד "שנת הקורונה". בשנה הזאת ברגע אחד הפכנו כולנו להיות קבוצת סיכון.

בשיא מגפת הקורונה, כשבני הגיל השלישי נאלצו להישאר בבתים כדי לשמור על בריאותם וסבלו מבדידות ומגעגוע לשגרה, גמלאי הסתדרות המורים שבראשותי נהנו מלוח זמנים פעיל ועשיר. בין אם את מורה גמלאית בת 60 או מורה גמלאי בן 80, כולנו היינו באותה הסירה. מה שהשכלנו לעשות, זה להפוך בזמן קצר את קבוצת הסיכון לקבוצת סיכוי".


''התפקיד הציבורי החשוב בעיניי מכולם בו כיהנתי היה לקדם את המחלקה לרווחת הגמלאים שבהסתדרות המורים, עם פרישתם, מורות בדרך כלל''


אז מה עשית הלכה למעשה?
"מיד כשהחלה הקורונה, בהסתדרות המורים הבינו שיש לפעול במהירות על מנת להנעים את זמנם של גמלאיהם ו"להוציאם מארבעה קירות". תוך זמן קצר אורגנו פעילויות ללא עלות לכל החברים מרחוק, דרך הזום. בילינו במופעים בהם צפינו מהכורסה, ערכנו שיעורי פילאטיס שמתאימים לכל גיל. נהנינו מסיורים וירטואליים – צפינו בסרטונים ו"טיילנו" באיטליה, צרפת ומדינות רבות עם מדריך וירטואלי, והרגשנו כאילו אנחנו ממש שם. כמו כן נהנינו מהרצאות איכותיות ומבוקשות בתחום האקטואליה, האמנות, צמחי מרפא, אנתרופולוגיה ועוד. הגלגלים לא הפסיקו לנוע. הקישורים לפעילות הופצו לגמלאים מדי יום. אפילו אנשים שאינם גמלאים רצו להיכנס לפעילויות הללו, וזה לא מפתיע. בסופו של דבר, הקורונה הייתה תקופה מאתגרת, וכעת לשמחתנו – הגמלאים יכולים בנוסף לצאת לפעילויות מחוץ לבית ולהנות מויטמין "D, היא  מחייכת.

ולא בכדי, ארגונים רבים במדינת ישראל, התקנאו בחברי ארגון גמלאי הסתדרות המורים...
"אכן, שמרנו כל העת בקורונה על קשר מתמיד עם החברים. צלצלנו לאנשים הביתה, הלכנו לבקר חברים בדיור מוגן, פגשנו מורים גמלאים על מנת להעניק להם מתנות, ואף חיברנו אותם לסטודנטים, שילמדו מהם על השימוש בדיגיטל. ב"זומים" הראשונים אפשר היה לראות את המורים הגמלאים יושבים עם פיג'מה וכוס קפה, אט אט הם החלו להגיע מסורקים, מאופרים, יושבים זקוף ולבושים בבגדים נאים. זה פשוט היה מרגש לראות כיצד הוצאנו אותם מה'מוד' הביתי. כאשר המשק החל להיפתח, התחלנו לארגן נופשים, טיולים, סיורים מדן ועד אילת".

וכל זאת מעבר להיות מקצוע ההוראה משאב אנרגיה לא מבוטל...
"מקצוע ההוראה דורש במשך שנים מהמורים מרץ ואנרגיה רבים, שמופנים להשקעה בדור הצעיר. מוסדות הסתדרות המורים, בראשות המנכ"לית יפה בן-דויד, מודעים לכך שעובדי ההוראה הגמלאים והנמרצים מתקשים לעצור את כל הפעילות ביום אחד, ולכן דואגים למלא את שעות הפנאי הרבות בפעילויות מהנות".

הסבירי במה בעצם ייחודיותו של ארגון גמלאי הסתדרות המורים?
"במשך עשרות שנות קיומו, פעילות הארגון מתמקדת בשלושה מישורים: פעילות בסניפים, פעילות ארצית וכנסים מחוזיים שנתיים. בסניפים, המחולקים לאזורים גיאוגרפיים, מתקיימים בשוטף פעילויות ואירועים שונים – חוגים, מסיבות, וכמובן אירועי תרבות, כמו למשל ערבי זמר והצגות. כך סגרנו את תיאטרון באר שבע במיוחד להצגה למורים גמלאים. היה מהנה לשבת באולם עם כל כך הרבה קולגות יחד. לפני כשנתיים, סגרנו מלון באילת במיוחד עבור עשרות גמלאים. בדרך עברנו בתמנע ונהנינו ממופע ייחודי לחברי הארגון. היה מרהיב. בפעם אחרת, חרשנו את ירושלים ברגל ונפגשנו בסיום באתר "מיני ישראל" בלטרון. פשוט חוויה. זאת ועוד, הארגון מקיים אחת לשנה ימי עיון מחוזיים האורכים כשבוע, וכוללים תוכנית מלאה ועשירה, אליה מתקבצים אלפי מורים גמלאים".

עד כדי כך חשוב כל האקשן הזה?
"ברגע שאת פורשת, ולא משנה באיזה גיל, בין אם  60 או 70, את עדיין זקוקה לקשר הזה. פרשתי בגיל 58, פרישה מרצון, ובכל זאת בבת אחת חסרו לי הילדים, המורים, החגים, המסיבות האקשן. הארגון ממלא את הלל הזה באופן מושלם".

אז בעצם, ארגון גמלאי המורים משמש כמשפחה שנייה לחבריו?
"כל מורה שפורש, זכאי להמשיך את חברותו בהסתדרות המורים עם פרישתו. החברים המשתייכים לארגון נהנים, כאמור, משלל פעילויות מסובסדות, מתנות בחגים, ימי הולדת ועוד. בנוסף, גמלאי הסתדרות המורים ממשיכים להשתייך למועדון הצרכנות למורים "אשמורת", במסגרתו מוצעות להם הנחות משמעותיות ומסובסדות על מוצרים ושירותים. ואני אכן מדגישה, תחושת השייכות, התמיכה והמשענת המשפחתית, הן הסיבות העיקריות לכך שהסתדרות המורים מאגדת  כ-44,000 גמלאים".

 סימה בן כנען (צילום: גדי סול)

מהו התפקיד הציבורי בו כיהנת החשוב בעינייך מכולם?
"לקדם את המחלקה לרווחת הגמלאים שבהסתדרות המורים, עם פרישתם, מורות בדרך כלל. הם מרגישים וזקוקים לחברה הדומים ושווים להם. הם היו רגילים לעבוד בצוותים. אנו בהסתדרות המורים מזמנים להם פעילויות רווחה, טיולים, נופשונים, ימי עיון, סיורים, הצגות, מכללה לגמלאים. אוזן קשבת ובעיקר לב פתוח. רוצה לציין שוב את שיתוף הפעולה עם המזכ"לית יפה בן דויד, הפועלת ויוזמת לרווחתם".

מה יהיו משפטי המפתח בספר הביוגרפי על חייך?
"נולדה מאהבה. אדם יחיד ללא קהילה אנושית אינו יכול לשרוד. עשתה מה שביכולה, עם העומד ברשותה בכל מקום בו הייתה. אהבת הבריות צריכה להיות בלב ובנשמה. לא מוותרת ל.. לא מוותרת על...".

מי תהיה השחקנית בסרט של חייך?
"נכדתי הילה...!"

איפה תהיי בעוד חמש שנים?
"בעוד חמש שנים אהיה ב"קרוז" (שייט בספינת תענוגות) מקיף יבשות, שזה יותר זול מדיור מוגן, כך אומרים כלכלנים" (שוב מחייכת).

משאלת לב?
"בריאות, שגרה ברוכה, נחת מהמשפחה ההולכת ומתרחבת. תחושת ביטחון חברתי, כלכלי לנכדיי ולילדיהם. שמור נא אלי על כל אלה, על הדבש ועל העוקץ".


על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''ברנז'ה NEWS'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתים בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]