נמצא בחובות? הנה מה שחשוב שתדע
הבשורה המשמחת לאנשים שנקלעו לחובות שהם לא יכולים לפרוע היא שיש היום רפורמה חדשה בחוק הנקראת ׳חדלות פירעון ושיקום כלכלי׳, שכשמה כן היא. שלא כמו החוק הקודם שנקרא ׳פשיטת רגל׳, הרפורמה החדשה שמה לה למטרה לקצר את כל הליכי פירעון החובות, על מנת לאפשר לנישומים לקבל בחזרה את כספם, במידת האפשר, ובעיקר, לאפשר לאנשים שנקלעו לחובות בתום לב, לחזור לאחר זמן קצר (כ-4 שנים), לפעילות כלכלית מלאה.
ההליכים ברפורמה החדשה מתחילים בצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון (בעבר, פשיטת רגל), ומסתיימים בצו לשיקום כלכלי שבמהלכו החייב פורע את חובותיו; ובהפטר, כלומר בפטור מהחובות שנותרו.
על קבלת צו לפתיחת הליכים
גם הנושה וגם החייב יכולים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
- צו לבקשת הנושה:
הנושה יכול לפתוח בהליכי חדלות פירעון כנגד החייב, ובמקרה זה:
- אין הגבלה של גובה סכום החוב והבקשה תוגש לבית המשפט.
- הרשות המנהלית מטעם המדינה אשר תלווה את ההליכים הללו היא ׳הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי׳.
- צו לבקשת החייב:
החייב יכול ליזום בעצמו הגשת בקשה לפתיחת הליכים לחדלות פירעון ולקבלת צו לפתיחת ההליכים. בקשה זו תוגש לגורם שקבעה המדינה, לפי גובה החוב (נכון ל-2021):
- אם החוב עולה על סכום של 149,559.43 שקלים – הבקשה לפתיחת הליכים לחדלות פירעון תוגש לממונה על הליכי חדלות פירעון.
- אם החוב נמוך מ-149,559.43 שקלים – הבקשה לפתיחת הליכים לחדלות פירעון תוגש ללשכת ההוצאה לפועל.
בתוך התהליך הזה, לפעמים נוצרת מציאות שבה יש צורך בעיכוב הליכים בהוצאה לפועל.
על עיכוב הליכים בהוצאה לפועל?
ההליכים בהוצאה לפועל מתבצעים מתוקף חוק ההוצאה לפועל, אשר מאפשר לחייב ולנושה להגיש בקשה לעיכוב הליכים, ובכך להפסיק זמנית את כל ההליכים המתקיימים בתיק.
שימו לב, מדובר במצב שונה ממצב של ׳השהיית הליך בהוצאה לפועל׳, שבו מפסיקים זמנית רק הליך מסוים בתוך התיק.
לפעמים, הליכים מסוימים מעוכבים אוטומטית ללא צורך בהגשת בקשה. לדוגמה: חייב אשר נכנס להליכים במסגרת חוק חדלות פירעון, יקבל צו עיכוב הליכים אשר יעכב אוטומטית את ההליכים בההוצאה לפועל המתנהלים נגדו.
לפעמים, העיכוב יכול להיעשות רק אם בית המשפט נתן למבקש (החייב, הנושה או צד ג׳) צו לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל (כל ההליכים או את חלקם).
עיכוב הליכים ניתן גם במקרים אחרים כמו:
- החייב טוען שכבר פרע את החוב, והרשם מוצא שיש טעמים לטענה זו.
- צד שלישי טוען לזכויות במקרקעין שלא רשומים בטבו והם מעוקלים במסגרת ההליכים של ההוצאה לפועל.
- אם מישהו נפגע מהחלטה הנוגעת למיטלטלין שעוקלו.
- אם החייב הגיש באיחור בקשות כמו:
- התנגדות של החייב לביצוע שטר או צ׳ק – ונימוקיו מוצדקים.
- התנגדות של החייב לתביעה על סכום קצוב, על יסוד נימוקים מקובלים על פי החוק.