הקמפוס לקוד: באר שבע מטפחת את דור ההייטק הבא

קורס ייחודי במכללה הטכנולוגית באר שבע משלב הכשרה אקדמית והתמחות בחברת הייטק מובילה, מבטיח עתיד מקצועי לצעירי הדרום
send whatsapp messsage send FB messsage
הקמפוס לקוד: באר שבע מטפחת את דור ההייטק הבא יעקב דור, מנכ''ל המכללה (צילומים: יח''צ המכללה)

באר שבע מובילה מהפכה שקטה בעולם ההייטק הישראלי. ב-1 בספטמבר, יום פתיחת שנת הלימודים, השיקה המכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע קורס חדשני למיישמי תוכנה, חלק מתוכנית iMtech שנולדה מהחלטת ממשלה להעתקת מחנות צה"ל לנגב.

התוכנית, פרי שיתוף פעולה בין משרד העבודה, רשות החדשנות ומינהלת קריית המודיעין החדשה, מציעה מסלול ייחודי שמשלב הכשרה אקדמית עם התנסות מעשית. הקורס, שעלותו המסובסדת עומדת על 2,500 שקלים בלבד, נמשך כשנה ומחולק לשני שלבים עיקריים. בסמסטר הראשון, הסטודנטים עוברים הכשרה אקדמית אינטנסיבית במכללה הטכנולוגית באר שבע במתכונת Bootcamp. בסמסטר האחרון, הם זוכים להתמחות מעשית במשרדי "בינת תקשורת מחשבים" בערד, בליווי מנטורים מנוסים מתחומי ה-DevOps ו-ServiceNow.

יעקב דור, מנכ"ל המכללה הטכנולוגית, הדגיש בטקס הפתיחה את חשיבות המיזם: "אנחנו כמכללה מחבקים כל חברת הייטק שמגיעה דרומה, כי אנו מאמינים שבסופו של דבר, מהדרום ייצא השינוי." הוא הוסיף כי בוגרי הקורס יוכלו להשלים תואר הנדסאי באמצעות קורס נוסף של 600 שעות, מה שפותח בפניהם אפשרויות קידום נוספות בעתיד.

רחל קשת, נציגת הבעלים של קבוצת "רד-בינת", שיתפה את החזון החברתי מאחורי המיזם: "אחת המטרות המרכזיות שלנו היא לשלב פעילות חברתית בתוך הפעילות ההייטקית. עם המסר הזה אנחנו פועלים יותר מ-25 שנה בפריפריה הגיאוגרפית." דבריה משקפים מגמה גוברת בתעשיית ההייטק הישראלית לקחת אחריות חברתית ולתרום לפיתוח הפריפריה.



אבי בראל, סמנכ"ל "בינת תקשורת", הדגיש את הייחודיות של התוכנית: "מבחינתי זו סגירת מעגל, שאנשים שעברו הכשרה דומה יהיו המנטורים שלכם בקורס הזה, אחרי שצמחו והתקדמו ונהיו ראשי צוותים ב'בינת'." הוא ציין כי מתוך כ-500 מועמדים, נבחרו 23 משתתפים לקורס הראשון, מה שמעיד על הביקוש הגבוה ועל הסלקטיביות של התוכנית.

רותם בינשטוק, מנהלת תוכנית iMtech מטעם עמותת "בוגרי 8200", סיכמה את מטרת התוכנית: "כולנו חברנו יחד בשביל לעשות משהו משמעותי, טוב ואיכותי פה בדרום, מתוך אמונה אמיתית בכוח האדם שנמצא כאן, בצעירים ובצעירות, ובמטרה להשיג תעסוקה איכותית ושינוי."

מיזם זה מהווה דוגמה מובהקת לכיצד שיתוף פעולה בין אקדמיה, תעשייה ורשויות מקומיות יכול ליצור הזדמנויות תעסוקה איכותיות ולתרום לפיתוח הכלכלי של הפריפריה. עם זאת, האתגר האמיתי יהיה בהמשך הדרך - לשמר את הבוגרים באזור ולבנות אקוסיסטם טכנולוגי בר-קיימא בנגב. הצלחת התוכנית עשויה לשמש כמודל לאזורים אחרים בפריפריה ולסמן את תחילתו של שינוי משמעותי במפת ההייטק הישראלית.