''50% מהצעירים הבדואים לא עובדים או לומדים, עליה בהריסות בתים'': דיון בכנסת חשף את ממדי ההזנחה בנגב

דני בלר, יום רביעי | 26.06.24 | 11:09

תגיות: יום הנגב, כנסת, דיונים

יוזם הדיון, ח''כ וואליד אל-הוואשלה (צילום: דוברות הכנסת)

‘’50 אחוזים מהצעירים הבדואים בנגב אינם עובדים או לומדים, 40 אחוזים מהנשים סובלות מדיכאון שאחרי לידה. כמעט מחצית מהתיקים הפליליים בישראל נפתחים כנגד צעירים בחברה הערבית'': אלה חלק מהממצאים הקשים שנשחפו ביום הנגב, שנערך בכנסת. ‘’יום הנגב'' נערך אחת לשנה, בדרך כלל ביוזמת הסיעות הערביות, שמנסות להביא לתודעת כלל הציבור את המצב הקשה, בכל התחומים, בחברה הערבית, בנגב ובארץ כולה. 

בממשלה הקודמת, בראשות נפתלי בנט ובממשלת המעבר בראשות יאיר לפיד, אושרו עשרות מיליארדי שקלים לקידום החברה הערבית בישראל. עם זאת וכמו שקורה בדרך כלל כשזה נוגע לפריפריה הגאוגרפית והחברתית, הביצוע בשטח היה דל.

מנכ"ל ארגון תמר, איברהים אבו ג'עפר: "יש צורך בתכנית ייעודית למגזר הבדואי ולא כחלק מהתוכנית הלאומית לבריאות הנפש'', אמר. לדבריו,  ‘’50% מהצעירים בחברה הערבים (גילאי 18-24) מוגדרים חסרי מעש, אינם עובדים או לומדים. חסרי מעש צעירים מועדים להשתתפות בפשיעה ואלימות, אחת הסיבות נובעת מהקשיים הכלכליים שחווים הצעירים.48.6% מכלל התיקים הפליליים שנפתחו נגד בני 18-24 במדינה קשורים לצעירים ערבים. 40% מהנשים בחברה הבדואית בדרום סובלות מדיכאון אחרי לידה!!  לעומת 12% מכלל האוכלוסייה!''.   נתון נוסף, הוא מיעוט הההשתתפות במסגרות הגיל הרך: רק 18 אחוזים מהפעוטות משולבות במסגרות,  בעקבות חסמים תרבותיים וגיאוגרפיים.

יוזם "יום הנגב" בכנסת, ח"כ ואליד אלהואשלה (רע"מ) ציין כי יום זה מיועד להעלות לסדר היום הציבורי את סוגיית מעמדה של החברה הערבית בדואית בנגב, חברה שהיא המקופחת והענייה ביותר במדינה.

בין הנושאים שעלו לדיון היו שירותי הבריאות החסרים, היעדרן הכמעט מוחלט של לשכות תעסוקה, מספרם גדול של צעירים בני 18 עד 24 שהינם "חסרי מעש", שאינם לומדים או עובדים, אך מעל לכל עמדה סוגייה אחת והיא מדיניות ההריסות הסיטונאית שמובלת על ידי הממשלה הנוכחית, בעידודו של השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר.

"מספר ההריסות השנה הוא גדול יותר מאי פעם, כאשר בן גביר לא מנסה אפילו להסתיר את שביעות רצונו מסבלם של התושבים הערבים הבדואים הנותרים ללא קורת גג, לעיתים קרובות נדרשים להרוס בעצמם את ביתם", ציין ח"כ ואליד אלהואשלה.

 

מנתונים שפרסם מכון ון ליר עולה כי בשנת 2021 נהרסו יותר מ־3,000 מבנים ביישובים הבדואים בנגב. שנה לאחר מכן ב־2022 נהרסו כ־2,800 מבנים. בשנה שעברה – 2023 – חלה עלייה של 27%, אז נהרסו בסביבות 3,200 מבנים. ‘’מגמה זו בהחלט קשורה לממשלה הנוכחית, אך היא אינה הסיבה היחידה. היא תוצאה של הזנחה של שנים. ההתייחסות "לבעיית הבדואים" בעיניים ביטחוניסטיות או כסוגיה של משילות, בסיסה בהתעלמות ובחוסר הכרה'', נכתב בדוח. ‘’מעבר לכך, הריסות בתים בכפרים הלא־מוכרים מתרחשות בזמן הקמת יישובים יהודיים בנגב. כלומר, היכן שהורסים בתים של ערבים, בונים בתים של יהודים. זה מדגיש את המתח הבסיסי בין נרטיבים מתחרים ותביעות הבעלות על הארץ. הרי הבית ותחושת הילידות היא מרכיב מכונן עבור ישראל. באופן דומה גם מחיקת מרכיב הילידות מערביי הנגב רק תחריף את העימות''. 

ח"כ אלהואשלה פנה לשר התקשורת שלמה קרעי, תושב הנגב שהשתתף בדיון המרכזי לרגל "יום הנגב" בכנסת וביקש ממנו לפעול לעריכת פגישה דחופה בין ראש הממשלה לראשי רשויות וחברי הכנסת מהנגב, על מנת להציג בפני ראש הממשלה את הבעיות ולבחון כיצד ניתן לתת להן מענה. "מדובר בתקופה קשה לכולם, אנו מבקשים שהממשלה תשתדל, לפחות בתקופה הזו, להפחית את היקף ההריסות ואיתן את היקף המשפחות הנותרות ללא קורת גג", אמר ח"כ אלהואשלה לשר קרעי שהתחייב לפעול לקידום הפגישה.

 

במסגרת יום הנגב שהתקיים היום בכנסת, השתתפו גם נציגי ארגון תמר במספר וועדות, החלק של הארגון בוועדת הבריאות התמקד במענים הרגשיים בחברה הבדואית. בפערים, בחשיבות ובצורך בתכנית ייחודית בתחום בריאות הנפש לחברה הבדואית. איברהים, אבו ג'עפר, מנכ"ל ארגון תמר, אמר לנוכחים בוועדה כי - התכנית שמוצעת לכלל האוכלוסייה  לא מתאימה לחברה הבדואית. וכי נדרשת תכנית ייעודית בה הצוותים הטיפוליים דוברי השפה הערבית, מכירים את הניואנסים התרבותיים וכמובן נגישות גאוגרפית. 

עוד ציין אבו ג'עפר כי "החברה הבדואית עוברת תהליך מודרניזציה כפוי, אשר מגביר אתגרים בחברה הבדואית, שגם כך סובלת מהעדר תשתיות וממצב סוציו אקונומי נמוך ותופעת אלימות אשר גבתה קורבנות והפכה לבעיה חברתית, ולאחר אירועי ה7/10 והמלחמה אשר גבתה הרוגים רבים, חטופים והרבה נפגעי חרדה וטראומה בקרה החברה הבדואית. השירותים בתחום בריאות הנפש לא מונגשים מספיק לאוכלוסיה הן מבחינת הנגשה שפתית ותרבותית והן מבחינה גאוגרפית." 

בוועדה אשר עסקה ב"מענים חינוכיים לתלמידים הבדואים בנגב" חשפה נור אבו שהאב אלבאז, קלינאית תקשורת מארגון תמר: "40% מהנשים בחברה הבדואית בדרום סובלות מדיכאון אחרי לידה. לעומת 12% מכלל האוכלוסייה!  בנוסף רק 18% מגילאי לידה- שלוש משולבים במסגרות, בעקבות בחסמים תרבותיים וגיאוגרפיים. חסמים אלו מייצרים קרקע פורייה, לפערים התפתחותיים, רגשיים, חברתיים, קוגניטיביים בקרב פעוטות בגיל הינקות. "

 

אלה חן, מנהלת תחום צעירים, תושבת הנגב סיפרה בוועדה הדנה הנושא 'צעירים חסרי מעש בחברה הבדואית', כי למעלה משליש מהצעירים בחברה הערבים (גילאי 18-24) מוגדרים חסרי מעש, אינם עובדים או לומדים. יש צורך לתת מענים לכלל החסמים הרגשיים של הצעירים, על מנת שאלו ישתלבו בתעסוקה.  מתחילת המלחמה הביקוש לטיפול נפשי עלה ב-50% וישנה רשימת המתנה, החברה הבדואית עוברת תהליכי שינוי, שותפות הגורל מחייבת את המדינה בהנגשה של מענים ומשאבים על מנת שהניתן הטיפול הבריאותי, רווחתי וחינוכי לו זקוק כל אזרח''.

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת צביקה פוגל: "שנים שאנו נכשלים במבחן ההתיישבות בנגב. הגליל והנגב הם השכפ"ץ של המדינה, הפוטנציאל האמיתי ליצירת עצמאות חקלאית ותעשייתית, פוטנציאל להתיישבות איכותית וכל זה מבוזבז. הגיעה העת לעלות קומה, לעשות את ההשקעה הראשונית הנדרשת עכשיו, כדי לייצר עתיד טוב יותר למדינת ישראל. רק מאמץ מלוכד של תכנון ממשלתי, מיצוי יכולות וביצוע ממלכתיים ופרטיים יעוררו את ערך ההתנדבות ויסייעו לנו לגבש חזון שיוביל להפרחת השממה וישפיע על גורלה ועתידה של מדינת ישראל".

השר עמיחי שיקלי סיכם את הדיון, בשם שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי: "אנו מצויים בעיצומה של מלחמה. הנגב המערבי ספג מכות קשות מנשוא אבל הרוח איתנה. את הנגב המערבי צריך להפוך לחבל הארץ הפורח ביותר במדינת ישראל, יחד עם הגליל. הנגב כולו עודנו מקום מורכב, ויש פערים לא קטנים בין הנגב לאזור המרכז. הממשלה כולה צריכה להירתם ולתת רוח גבית. יש להיאחז בנגב ולחזק את הריבונות בו".

הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים:  להצטרפות הקליקו כאן

 ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026
או במייל [email protected] 
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]‬

 עקבו אחרינו: וואטסאפ • טוויטר • טלגרם • פייסבוק  •  טיקטוק  • גוגל • אינסטגרם • 
 

גם בוואצאפ!הצטרפו >