עצב גדול: הלכה לעולמה הגב' קרוליין סימון, ממייסדי עמותת ידידי סורוקה ותורמת גדולה לקהילה

עצב גדול: חברי עמותת ידידי סורוקה, הודיעו הבוקר, חמישי, בצער ובכאב גדול על פטירתה של קרוליין סימון ז"ל, ממייסדי העמותה ומתורמיה הנדיבים למען סורוקה ולמען הקהילה בנגב. קרוליין וארני סימון ז"ל פעלו רבות ובמסירות למען קידום הבריאות של תושבי הנגב וגייסו למטרה זו רבים מחבריהם ומכריהם והותירו חותם רב ערך למערכת הבריאות והכשרת דורות של אנשי רפואה בנגב.
קרוליין מיעטה לדבר ולספר על עצמה, העדיפה להתרכז בנתינה ובעשייה למען הקהילה, אם זה בפעילותה בעמותת ידידי סורוקה, באוניברסיטת בן גוריון ובקהילה בבאר שבע. קרוליין נולדה בקארדיף, בירת וויילס והגיעה לראשונה לישראל בשנת 1954, עם חבריה הלונדונים מסניף בני עקיבא הבריטי. בישראל הכירה את אהבת חייה, ארני סיימון אז עולה חדש מקנדה וחייל בצה''ל.
סטודנטים לרפואה תמיד הקסימו אותי, והוקסמתי על-ידי עולם הרפואה וההתפתחויות הדרמטיות שחלו בו. יש אנשים שקונים בכספם יאכטות, התענוג והסיפוק שלי הם לראות את הבניין הזה שהוקם לרווחת הסטודנטים עומד על תלו
ארני וקרולין התחתנו ושירתו יחד בצה"ל בחיל המודיעין. בסיומה של מלחמת יום הכיפורים התנדבה קרולין בבית לווינשטיין. במשך שנתיים וחצי היא שהתה בחברתם של פצועי צה"ל; עזרה להם פיזית ונפשית ונתנה להם את ליבה. היא אף אירגנה חתונה לאחד הפצועים ובחירת ליבו והפעילה את קשריה כדי שחברת עמידר תעמיד לרשותם דירת מגורים. ריהוט לדירה הושג בעזרת תרומות. לימים אמרה קרולין בריאיון לעיתון אוניברסיטת בן גוריון: "אני מרגישה שאילו רק את זה (סיוע לפצועי צה"ל ) עשיתי בחיי, כדאי היה לחיות".
תיעוד נדיר: קרוליין סימון בדברים לכבוד הענקת אות בן גוריון (קרדיט: אוניברסיטת בן גוריון)
גם מי שעבדו במחיצתה לא ידעו הרבה אודותיה. בכתבה נדירה לעיתון אוניברסיטת בן גוריון, תלמידים מישיבת בני עקיבא בבאר שבע, סיפרו כי ראיינו את קרוליין במסגרת עבודה בהיסטוריה. הראיון הבשיל ליצירה מרשימה, מקור גאוותם של יעקב דזאנהושולי ויוחאי טיטן, תלמידי כיתה י"ב בישיבה התורנית.
"למדנו ממנה שהכסף הוא לא הכול בחיים", כתבו השניים בסיכום העבודה שנעשתה בהנחיית המורה אלכס לבון, "למדנו גם שלא הגשמיות והכסף משפיעים על איכות החיים של אדם, אלא העשייה שהוא ממלא בה את חייו, ובעיקר העשייה למען האחר".
עברה מכפר שמריהו לנגב, להיות קרובה לעשייה
בכתבה אודותיה שפורסמה בעיתון אנו8יברסיטת בן גוריון, סופר כי משנת 1979 נקשרו חייו של ארני בקמפוס הבאר שבעי. תחילה ארני היה קצין הקישור לידידי האוניברסיטה ובהמשך עמד בראש אגודת הידידים. לאחר שהנשיא השני, השגריר יוסף תקוע, הפעיל את כישוריו הדיפלומטיים, העבירו בני הזוג סימון את מקום משכנם מכפר שמריהו לנגב.
האלוף (במיל.) שלמה גזית הכיר את ארני משירותם המשותף בצבא, ועם מינויו בשנת 1982 לתפקיד נשיא האוניברסיטה הציע לו להצטרף אליו ולשמש כעוזרו.
הנשיא הראשון, פרופ' משה פריבס, קפץ עוד קודם לכן על המציאה - כאשר שמע שבני הזוג סימון יורדים דרומה, הוא הציע לקרולין תפקיד בפקולטה למדעי הבריאות. בגיל 83 היא עדיין פעילה ותורמת לפקולטה מניסיונה ומחוכמת החיים שלה.
ארני וקרולין היו נשואים 54 שנים. הם היו פילנתרופים בעלי לב חם ויד נדיבה. הפרויקט הראשון שמימנו בתרומתם היה היחידה לטיפול נמרץ בילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.
אני מרגישה שאילו בחיי עסקתי רק בסיוע לפצועי צה"ל , כדאי היה לחיות
תרומה להקרמת מעבדות חדישות בבן גוריון
בין ההישגים הנוספים הרשומים לזכותה של קרולין אפשר לציין את המעבדה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה שהוקמה בסיוע תרומתה לזכר אביה, כינון הקרן על שם אימה המנוחה לתמיכה בתלמידים נזקקים, וייסוד הקרן המממנת השתלמויות של רופאים בחו"ל.
קרולין וארני עשו הרבה מעבר לתרומות כספיות. את כל נשמתם הם נתנו למשפחת האוניברסיטה. לאורך השנים תמכו בני הזוג סימון בפקולטה למדעי הבריאות, כשהם מעודדים סטודנטים לרפואה, מעניקים להם מלגות ומאמצים אותם לחיקם. הודות לתרומתם של בני הזוג סימון נחנך בשנת 2009 'בית קרוליין' – מרכז הסטודנטים של הפקולטה למדעי הבריאות.
באותו מעמד סיפרה קרולין: "סטודנטים לרפואה תמיד הקסימו אותי, והוקסמתי על-ידי עולם הרפואה וההתפתחויות הדרמטיות שחלו בו. יש אנשים שקונים בכספם יאכטות, התענוג והסיפוק שלי הם לראות את הבניין הזה שהוקם לרווחת הסטודנטים עומד על תלו".

בני ההזוג סיימון תרמו בנדיבות במרכז הספורט האוניברסיטאי, שם התייצבה קרולין במשך עשרות שנים מדי יום לאימונים בחדר הכושר. במהלך השנים תרמו ה'סימונים' ציוד רב לפרויקט הדירות הפתוחות. לעיתים השבחים המורעפים עליה גורמים לה אי נוחות מסוימת, ויש לה הסבר מקורי למניעיה: “אני פועלת מתוך 'אגואיזם' טהור. יש נשים שנהנות לבלות בבתי קפה ובחנויות. אני נהנית לעזור ולתת”, סיפרה לעיתון האוניברסיטה.
בשנת 2020 הוענק לה אות בן גוריון, בעבור פעילותה הפילנתרופית הענפה בעשייה ההתנדבותית רבת השנים בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון. ‘’הוקרה לאישה רחבת לב ורבת פעלים המקדישה את חייה לנתינה למען הזולת למי שבצנעה ובנדיבות אין קץ עושה למען הנגב והאוניברסיטה. במשך למעלה מארבעה עשורים, מתוך מחויבות מעוררת השראה, לרבות בעבודתה בפקולטה למדעי הבריאות ובתמיכה נדיבה יחד עם בעלה המנוח ארני, בסטודנטים ובפרויקטים רבים באוניברסיטה ובמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה'', נאמר אז בדברי הברכה.

‘’מתוך הערכה על התגייסותה למען פצועי צהל לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובהתנדבות בלתי נלאית מאז ועד היום במגוון ארגונים בשירות הציבור, ולאות תודה לידידת אמת, חברת בן גוריון סוסייטי, וחברת כבוד בחבר הנאמנים של האוניברסיטה, אשר דלתה וליבה תמיד פתוחים, על מסירותה הרבה למען הזדמנות אמיתית לכל סטודנט וסטודנטית, ועל תרומתה המשמעותית לקידום המחקר למען עתיד טוב יותר לכול, הולחט להעניק לה את אות בן גוריון''.
‘’התלמידים הם בראש סדר העדיפויות שלי'', אמרה אז קרוליין. ‘’אני חושבת שבאוניברסיטת בן גוריון יש אווירה שונה לחלוטין והמטרות שלה שונות בהרבה מאוניברסיטאות אחרות בישראל. לאוניברסיטת בן גוריון יש עתיד גדול, במיוחד בתחומי המדעים, הרפואה, הטכנולוגיה והסייבר. בעלי העניק לי תמיכה בכל יוזמה. אני חושבת שאולי אני אלטרואיסטית, נהניתי לראות את הסטודנטים הצעירים האלה מסיימים את לימודיהם ומקבלים תעודה''.
קרוליין סימון תובא למנוחות היום, חמישי, בבית העלמין בעומר בשעה 16:30.
יהי זכרה ברוך!