ישראל שיחררה חזרה לרצועה 1,500 עזתים, מתקן שדה תימן יוסב לקליטה בלבד
בית המשפט העליון קיים היום, שני, דיון ראשון בעתירת הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, גישה ועדאלה, נגד חוק הלב״חים (לוחמים בלתי חוקיים). החוק נועד להסדיר את כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, אשר אינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה, בדרך העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי הוראות המשפט הבין-לאומי ההומניטרי, כלשון החוק.
לטענת העותרים, ‘’השאלות שהציגו השופטים מעידות שגם מערכת המשפט בישראל מפנימה כי היקף הפגיעה של חוק הלב״חים בזכויות האדם הבסיסיות ביותר הוא בלתי סביר ובלתי מידתי באופן קיצוני. תוקף נוסף לכך נותנים גם המספרים שחשפה המדינה בתגובתה לעתירה, ולפיהם כ- 40% ממי שהוגדרו כ״לב״חים״ שוחררו, ובפועל נעצרו לשווא'', טענו בדיון.
העתירה הוגשה בפברואר השנה, זאת לאחר שתוקן בכנסת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקתיים (המכונה: חוק הלב״חים), ודרשה לבטל את ההוראות לעניין משך הכליאה הזמנית, משך מניעת המפגש עם עו"ד, משך הזמן עד לביקורת שיפוטית ואופן הביקורת השיפוטית וכפי שעוגנו בהוראת שעה ״חרבות ברזל״, בשל הפגיעה החמורה שלהן בזכויות לחירות, לחיים, לשלמות הגוף ולהליך הוגן, באופן שאינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, שלא נועד לתכלית ראויה ובאופן בלתי מידתי בעליל.
2,000 עזתים כלואים תחת ההגדרה ‘’לוחמים בלתי חוקיים''
בתגובת המדינה לעתירה, צויין בין היתר, כי ישנם כרגע 2,000 עצורים מעזה שמוגדרים ״לב״חים״, אשר קיבלו צווי כליאה קבועים (כלומר מוחזקים מעל 45 יום), ועוד מאות עצורים מעזה שמוחזקים מכוח הליך פלילי (כלומר שיש כבר כוונה להגיש נגדם כתב אישום). במקביל, למעלה מ-1500 איש היו עצורים ושוחררו בחזרה לרצועה. חלק גדול מהעצורים מוחזקים כיום במתקן כליאה במחנה ״עופר״ שעבר שדרוג, ועצורים נוספים יועברו לשב"ס, במטרה ששדה תימן ישמש כמתקן קליטה ראשוני בלבד. הידיעה שיש מתווה בשיתוף בריטניה לוועדה שתבקר במתקני הכליאה כנראה אכן נכונה, בניגוד להכחשות השגרירות - ולתגובת המדינה אף צורפה החלטת קבינט בנושא.
בדיון העלו השופטים, יצחק עמית, יחיאל כשר ורות רונן, שאלות רבות הנוגעות למשכי הזמן והתנאים בהם מוחזקים העצורים, ודרשה מהמדינה לחזור ולעדכן בתגובה בתוך 7 ימים.
העותרים טוענים: ‘’יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל, ואף לעינויים של ממש''
מטעם העותרים נמסר: ״לא ניתן עוד להתעלם מהעדויות הרבות המגיעות מבתי המעצר מאז 7 באוקטובר, לרבות כאלה שנמסרו ופורסמו על-ידי ישראלים ששירותו ומשרתים במתקנים אלה, מתוך תחושת שליחות ואמונה במערכת. גם בזמנים מורכבים כמו אלה עמם מתמודדת ישראל מאז החלה המלחמה, עליה לנהוג בעצורים המחוזקים ברשותה כבני אדם, ולא לאפשר פגיעה קשה ורחבת ממדים כל כך, זאת מבלי שרשויות אכיפה החוק ומנגנוני הבקרה יתנו על כך את הדעת''.
לדברי העותרים, ‘’הקהילה הבינלאומית כבר פועלת בנושא, ורק בסוף השבוע האחרון הודיעה הדווחית המיוחדת של האו״ם כי היא קוראת למדינת ישראל לחקור טענות חמורות על עינויים והתעללות בבתי הכלא ובמתקני המעצר הצבאיים, ואף הביעה דאגה שדפוס ההפרות העולה מהדיווחים, בשילוב היעדר אחריותיות ושקיפות, יוצרים ״סביבה מתירנית״ שתאפשר המשך יחס פוגעני ומשפיל כלפי פלסטינים.״
״אנו מקווים כי בהחלטתם הצפויה יטו השופטים אוזן לעדויות, לביקורת ולעובדות - לרבות אלה שנמסרו על-ידי המדינה העצמה - יפעלו לפסילת החוק, ויחייבו את המדינה לחדול מן המעשים הללו, שכבר אין מקום לספק כי הינם עולים לכדי יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל, ואף לעינויים של ממש.״