נא להצטופף פנימה: אושרה תוכנית המתאר לבאר שבע

תוכנית המתאר הכוללנית החדשה של באר שבע אושרה הבוקר ובמרכזה: ציפוף העיר, התחדשות השכונות הוותיקות ואיזורים בעלי שימושים מעורבים
send whatsapp messsage send FB messsage
העיר באר שבע (צילום: דני בלר)

אושרה תוכנית המתאר הכוללנית של העיר באר שבע. התכונית הקודמת, על פי התנהלה העיר, הייתה משנת 1969. עיקרי תכונית מדוברים על ציפוף העיר למינימום של 8 יח"ד לדונם, כאשר הצפיפות העירונית הממוצעת הנוכחית (נטו) היא כ-1.5 יח"ד. התכונית מדברת על 280,000 תושבים בשנת 2030, אך גם נערכת לגמות של 400,000 תושבים, למקרה שיהיה גידול חד באוכלוסיית העיר. לדברי טל אל על, סגן ראש עיריית באר שבע, התוכנית  ''תאפשר לעיר לצמוח בקצב, בזמן ובמקומות הנכונים''.

לדברי אל על ''התוכנית מחזקת באופן משמעותי עם אישורה את הועדה המקומית לתכנון ובנייה בראשותי, עם מעבר סמכויות רבות מהועדה המחוזית אלינו''.

''העיר באר-שבע היא העיר הראשונה והיחידה במחוז דרום בעלת תוכנית מתאר ומצטרפת למספר ערים מצומצם בארץ.
לא פעם התבטאתי כי תוכנית זו (פרי עמל של למעלה מ-6 שנות עבודה), היא מבחינתי גולת הכותרת של עשייתי הציבורית והמקצועית. התוכנית תשפיע על התפתחות העיר בעשרות השנים הבאות ובמרכזה; חיזוק המרקם הקיים, השכונות הוותיקות, המרכז האזרחי והעיר העתיקה''.

אל על מודה  לרה״ע רוביק דנילוביץ' ''על הגיבוי המלא, על האמון הרב שנתן בי ובצוותים המקצועיים ועל קבלת החלטות מנהיגותיות נכונות וחשובות לעיר''.

''כמו כן, אני מודה לכל עשרות אנשי המקצוע שהיו מעורבים בתכנון; צוות התכנון בראשות האדריכל עמי שנער ממשרד מן&שנער, צוותי התכנון של עיריית באר-שבע ולעמיתי חברי ועדת התכנון המקומית והמחוזית''.

על פי המסמכים, ''התכנית מניחה תשתית תכנונית לפיתוחה של באר שבע כבירת הנגב, מוקד ראשי של תעסוקה מתקדמת, השכלה, בריאות, פנאי ותרבות, גיבושה כעיר בעלת זהות ברורה, מחויבת לקיימות סביבתית ולמשאביה, ובה מרקם עירוני רצוף, מגוון, איכותי ומושך, בעל קנה מידה אנושי, חברתי ופיזי''.

בבסיס התכנית הקריאה לריכוז המאמץ העיקרי של פיתוח באר שבע פנימה, בשכונות הוותיקות ובעיר העתיקה, באיחוי נתקים ובהעלאת איכות המרחב העירוני, כנאמר במסמכים. 

זכויות בניה בעיר התעיקה (צילום: דני בלר)

280,000 תושבים בבאר שבע - ב-2030

התכנית מניחה תרחיש אוכלוסייה אופטימי במיוחד הצופה גידול כתוצאה משינוי מגמות ההגירה הנוכחיות למאזן הגירה חיובי, שינבע משיפור ניכר של האטרקטיביות, בעיקר עבור אוכלוסייה צעירה. עפ"י תרחיש זה תמנה האוכלוסייה 280,000 תושבים בשנת 2030, והתכנון מכוון לקיבולת של  כ-401,000  נפש, למקרה של גידול אוכלוסייה חד.

עיר צפופה יותר

תמ"א/35 קבעה לבאר-שבע צפיפות מינימום של 8 יח"ד לדונם, ואילו הצפיפות העירונית הממוצעת הנוכחית (נטו) היא כ-1.5 יח"ד לדונם. עתודות הקרקע הגדולות בתחום השיפוט שלה מאפשרות, כמותית, מימוש של כל יעד פיתוח, אולם התכנית מציעה חיזוק היתרון היחסי של העיר בסביבתה, דהיינו היותה בירה מחוזית של מגוון ישובים, והיחידה ביניהם שהיא בעלת סממנים של עירוניות, והתמקדות באיכות מרחב המחיה העירוני ולא בכמות יחידות הדיור. הצפיפות העירונית אינה נובעת רק ממספר יחידות הדיור ביחידת שטח.

שטחי המסחר, התעסוקה, המלונאות והבילוי תורמים להשגת חיות ופעילות סביב השעון באזורים אורבניים בהם השימושים מעורבים. לשם כך נעשה שימוש במפתח לחישוב צפיפות, הלוקח בחשבון, בנוסף ליחידות הדיור, גם את התרומה המצטברת של שטחים אלה. שימוש במפתח כזה חיוני בעיקר באזורי מע"ר, ובתכנון תחבורה ציבורית.

בארשבע לא תתפשט החוצה, אלא תצטופף פנימה

התכנית מציעה לרכז את תוספת יחידות הדיור בעיקר בתוך תחומי השטח הבנוי של הישוב, מבלי להתפשט אל השטחים הפתוחים שסביבו. 

השכונות החדשות למגורים רוכזו באזורים הריקים בתוך גבולות הישוב הנוכחיים, תוך מילוי שטחים ריקים בשכונות הקיימות וחיזוק הדופן הדרומית של מגורים בצמוד לפארק המטרופוליני.  מדרום לפארק אושרה כבר תכנית לכ-4000 יח"ד בצפיפות עירונית מעורבת, המאפשרת מגוון של יחידות דיור תוך שמירת האופי העירוני, שתשמש זרז למשיכת התפתחות העיר דרומה, כהיפוך למגמת התרחקות שכונות המגורים צפונה, הרחק מהמרכז העירוני.  

חיבור אל הפארק המטרופוליני (צילום: דני בלר)

השכונות הוותיקות יעברו התחדשות עירונית

שכונות המגורים הוותיקות א'-ד', העיר העתיקה, מרכז העסקים הראשי, אזור שד' רגר ואזור דרך חברון  - מיועדות להתחדשות עירונית וציפוף, תוך עירוב שימושים, וחלקו הצפוני של מחנה נתן מיועד למגורים. בשאר חלקי העיר מתאפשר עיבוי השכונות הקיימות.

המרכז האזרחי יהפוך לאיזור עירוני מעורב - בחלקו תיאסר כניסת כלי רכב

התכנית מייעדת את האזור שכונה בעבר "מרכז אזרחי" כאזור עירוני מעורב, הכולל מגורים, מסחר, משרדים, מוסדות ציבור, תרבות וחינוך, מלונאות ופנאי ושטחים פתוחים.  האזור, הכולל חלק ניכר מן השימושים המטרופוליניים, כגון מרכז העסקים הראשי של המטרופולין, קריית הממשלה, בית המשפט המחוזי, מתחם התחבורה המרכזי, מוסדות ציבור ושימושים עירוניים מרכזיים כגון בית העיריה, בית יד לבנים ועוד,  ישורת בעיקר באמצעות תחבורה ציבורית, רכבתית ופנים-עירונית, ירושת בשבילי אופניים והולכי-רגל, וייתכנו בו גם רחובות בהם תיאסר כניסת כלי-רכב פרטיים. האזור כולו יאופיין בחזיתות מסחריות, כאשר הרחובות המקיפים אותו ישמשו כשדרות עירוניות בהן תינתן עדיפות לתחבורה ציבורית ולהולכי-רגל.

שכונה ותיקה: התחדשות עירונית וציפוף (צילום: דני בלר)

שדרות רגר: ישמש תחברוה ציבורית עתירת נוסעים

התכנית רואה בשדרות רגר את השדרה המרכזית של העיר, מבחינה תפקודית ועיצובית. השדרה, החוצה את העיר מן הכניסה בצפון ועד לעיר העתיקה בדרום, היא גם הציר הראשי של מוסדות הציבור. לאורכה שזורים קמפוס האוניברסיטה, המרכז הרפואי סורוקה, מרכז המורים, המשכן לאמנויות הבמה, והיא מובילה עד לעיר העתיקה.  

התכנית מציעה לשנות את החתך של שדרות רגר ולהופכן מכביש רב-נתיבי לשדרה עירונית מושכת הנושאת מערכת תחבורה עתירת נוסעים, תוך עיבוי וחידוש אזורי המגורים שלאורכה, במטרה ליצור מרקם מלוכד והמשכי.   

השכונות הוותיקות יצופפו במסגרת בתחדשות עירונית

שכונות המגורים הוותיקות בליבת העיר ולאורך שדרות רגר, מסומנות כשטח למגורים עם הנחיות מיוחדות, אותו מייעדת התכנית לעיבוי והתחדשות עירונית, מתוך שאיפה לעודד מגוון אוכלוסייה במרכז העיר ולצמצם את הפערים בין השכונות הוותיקות והחדשות. הבנייה החדשה בשכונות הוותיקות תיצור הזדמנות לשיפור איכות מלאי הדיור העירוני וגיוונו, ולהתחדשות המרחב הציבורי והתשתיות המיושנות. 

השכונות הוותיקות נהנות מיתרון בשל קירבה למע"ר ולמוסדות העירוניים המרכזיים. השירותים שהוקמו בהן בשיא אכלוסן עדיין קיימים ומוסדות ציבור רבים אינם מנוצלים כהלכה עקב הזדקנות האוכלוסייה. שדרוג ועדכון כלל המרכיבים העירוניים, כגון מלאי המגורים המיושן, המרחב הציבורי, מערך התנועה והחניה, התשתיות, שירותי חינוך, קהילה ותרבות  - ישלימו את התכנית בהחזרת שכונות אלה למרכז הבמה העירונית. ניתן יהיה לשלב לצורך זה חידוש עירוני עפ"י תמא/38 ביחד עם מסלולים אחרים, שיאפשרו גם הוספת ממ"דים ומעליות לבניינים הישנים ושימושים מעורבים לאורך השדרות הראשיות.

ההנחיות לאזורים אלה מחייבות הכנת מסמך מדיניות (תכנית אב) לשכונה כולה או שטח ניכר ממנה, כפועל יוצא מתכנית המתאר.

מבני ציבור ובית חולים נוסף במזרח העיר


התכנית מציעה כלים אשר יבטיחו הקצאת שטחים לבנייתם של מבני ציבור, קושרת בין התחדשות עירונית לבין המוסדות הקיימים והחסרים, וממליצה כי הרשות המקומית תקדם מסמך מדיניות עירוני לצרכי ציבור. התכנית מציעה בית-חולים נוסף במזרח העיר, מדרום לפארק הנחל.

לתכנית פרוגרמה חברתית כלכלית לצרכי ציבור המבטיחה שירותי חברה וקהילה הנותנים מענה לצרכי האוכלוסיות השונות.
 
מסחר ותעסוקה: דרך חברון תחבר בין מרכז העיר לפארק המטרופוליני

התכנית מעניקה לעיר את הבסיס לשיפור תפקודה כבירה מחוזית בתחום התעסוקה והמסחר, כפי שהיא מתפקדת כבר כיום בתחומי ממשל ותרבות, השכלה ורפואה, תוך משיכת תעסוקה מתקדמת, לרבות תיירות, במשולב עם מסחר, תרבות ובילוי. זאת באמצעות מיקוד מרבית תוספת שטחי המסחר והמשרדים במרכז העיר, תוך ציפוף, עירוב שימושי קרקע והתחדשות; הפיכת אזור דרך חברון לחלק בלתי נפרד מהמע"ר, המהווה חוליה מקשרת בין מרכז העיר והפארק המטרופוליני; הפיכת הכבישים המבתרים את העיר לשדרות עירוניות עם שימושים מסחריים בקומות הקרקע, עפ"י עקרונות המותווים במסמכי התכנית ועצירת נדידת המסחר לשוליים; ואיתור שטח לבית-חולים חדש ושטחי תעסוקה הצמודים לו.

מרכז העיר באר שבע: מלונאות ותיירות, לצד מגורים (צילום: דני בלר)

איזור תעשייה יוקם בדרום העיר

התכנית מציעה הרחבה ניכרת של אזור התעשיה בדרום העיר וכן שינוי היעוד של חלק ניכר מהמחנה הצבאי נתן לתעשיה, בד בבד עם הפיכה הדרגתית של אזור התעשיה בדרך חברון לאזור שימושים מעורבים והגדלה של זכויות הבניה בשטחים המיועדים לתעשיה.

השכונות יחוברו בטיילות ושבילי אופניים

העיר תוכננה במהלך חייה המודרניים כאוסף של שכונות מנותקות זו מזו וממרכזה, והתכנית מניחה עקרונות לאיחוי הנתקים, יצירת רשת רחובות רצופה, מותאמת אקלים, מוצלת, ובה מגוון פעילויות, עדיפות לתחבורה ציבורית ולהולכי-רגל על חשבון הרכב הפרטי, ומערך טיילות ושבילי אופניים המשכיים, מבוססי ניקוז טבעי. הבניה הגבוהה רוכזה ב"יהלום" ולאורך השדרות הראשיות, שם תוזן ע"י מערכת התחבורה הציבורית.

תוספות בניה בעיר העתיקה

התכנית מאפשרת לעיר העתיקה, שהיא נכס היסטורי ותרבותי, להתפתח כמוקד ראשי למסחר, מגורים, תיירות ותרבות, ע"י תוספות בניה ובניה חדשה לשימושים מעורבים של מגורים, מסחר, מלונאות, תעסוקה ומלאכה זעירה המייצרות חזיתות רחוב פעילות. תוספת יחידות דיור ושטחים עבור פעילויות עירוניות מגוונות, תיעשה תוך שימור המרקם והאתרים המיוחדים שיסומנו בתכניות מפורטות. 

עתידה של העיר, על פי המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה....

לפני כחמש שנים, המועצה  הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה הכינה דוח, הבוחן את אוכלוסיית ישראל בשנים 2030 ו-2040. מטרת הדוח היא לתכנן את התשתיות, את המערכות הציבוריות, את התקציבים, את הדגשים בחינוך ולנסות לצפות את מארג החיים בישראל. הדוח מתבסס על נתונים הסטוריים, על מגמות קיימות ומספק מספר תרחישים, מתרחיש שמרני, מבוסס נתונים הסטוריים וקצבי גידול האוכלוסיה מבוססי הגירה פנימית וילודה ועד לתרחיש פחות שמרני, אם כי ההבדלים בתוצאות אינם גדולים.באר שבע תהיה התל אביב-יפו של הנגב, בכל המובנים

הרכב האוכלוסיה בבאר שבע ישתנה והעירייה תצטרך להתאים עצמה:  היהודים החילוניים יהוו רק כ-43 אחוזים בבאר שבע וסביבותיה. הקבוצה השניה הגדולה היא האוכלוסיה הערבית באיזור, שתהווה 43 אחוזים מכלל התושבים. על פי הצפי, כמעט 14 אחוזים יהיו יהודים חרדים. שינוי הרכב האוכלוסיה יכתיב אילו אירועים ניתן יהיה לקיים בעיר ואיזה לא. ב-2030 העיר תמנה כמעט מיליון תושבים, מרביתם מקומיים. מצד אחד, הריבוי הטבעי יעשה את שלו. מצד שני, באר שבע תהפוך אטרקטיבית יותר למגורים ותמשוך אליה תושבים בין אם מהיישובים הבלתי מוכרים ובין אם מערי הסביבה. 

קראו עוד באותו נושא:

באר שבע ב-2030: צפופה, צעירה ולא חילונית





​​​​​​​​​​​​

על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ''חדשות באר שבע והנגב 24/7'' מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: branzanews.br7@gmail.com‬

 תוכלו להעביר ישירות דיווחים מהשטח אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל  daniel.beller@gmail.com

רוצים להתעדכן בכל החדשות לפני כולם?? הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים:  https://bit.ly/3UrCqMK


​​​​​​​