המשבר בב''ש: הקורונה פגעה דווקא בעובדים המוחלשים ביותר
נפגעו מכל הכיוונים: דוח חדש, של הלכלנית הראשית במשרד האוצר מגלה כי עיקר הפגיעה ממשבר הקורונה נרשמה אצל מי שמועסקים בשכר נמוך, אינם בעלי תארים אקדמיים ועובדים בעבודות שאינן עתירות ידע. מרבית העובדים במקצועות אלה שהוצאו לחל''ת אינם מאמינים שיוחזרו לעבודתם כאשר משבר הקורונה יחלוף. העובדה שהשבוע הגיעו לישראל החיסונים הראשונים, אינה מבשרת את סיום המשבר. להערכת כלכלנים, התאוששות וחזרה לסוג של חיים נורמליים יתרחש רק ב-2022. 2021, כך מעריכים, הולכת להיות שנה לא קלה: מערכת בחירות שעלולה להתקיים במרץ, לאחריה יחלפו חודשים ארוכים עד שתוקם ממשלה ויאושר תקציב. עוד לפני כן וייתכן כבר בזמן הקרוב, התחלואה תאלץ את הממשלה להטיל סגר, שיכלול בתוכו סגירת המסחר, מלבד עסקים חיוניים.
על פי הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, עיקר הפגיעה של משבר הקורונה התרחשה אצל מקבלי השכר הנמוך. על פי דוח ''פערי תעסוקה ושכר בין הפריפריה למרכז הארץ - נתונים וכלי מדיניות אפשריים'' , אשר פורסם לאחרונה , 42.3% מהשכירים בבאר שבע משתכרים מתחת לשכר המינימום. סביב ממדי האבטלה בעיר קיים ויכוח, שכן בשירות התעסוקה אומדים את האבטלה בב''ש במעט יותר מ-20 אחוזים, אך המספר הזה אינו כולל עצמאים ועובדי פרילאנס, שאינם זכאים לדמי אבטלה ולמעשה, שקופים למערכת.
מהסקירה עולה, כי נכון לחודש אוקטובר, ולאורך כל החודשים האחרונים, חלה ירידה משמעותית יותר בתעסוקה של בעלי הכנסות נמוכות. הסיבה אינה מצויינת בדוח, אך התפרסמה בסקירות אחרות: במשרות שאינן דורשות מיומנויות גבוהות, המעסקים אינם עושים מאמצים לשמר את העובדים. הם ימצאו כאלה ובתנאי השוק, במחיר זול יותר. השכר בבאר שבע נמוך משמעותית מזה המשולם במרכז.
גם היצע התעסוקה בעיר רחוק מתדמית ההיי-טק שמנסים לשוות לה: מספר המועסקים במשרות מחקר ופיתוח בדרום עומד על 12.2%, נמוך משמעותית מתל אביב והמרכז, שם הנתון הוא 68.8%.
בנפת באר שבע – 16.5% מועסקים בענפי התעשייה, כרייה וחציבה, 14.1% בענף החינוך, 11.2% בענפי מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי, 10.6% בענף שירותי בריאות, רווחה וסיעוד ו-10.5% בענף מסחר סיטוני וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים. מספר חברות הסטארט בדרום נמוך משמעותית מאלה במרכז: בדרום יש 170 חזרות הזנק בלבד, שהן 3.9% בלבד מהפעילות בתחום בישראל, לעומת תל אביב, בה פועלות 1,869 חברות סטארט אפ, שמהוות 42.8% מהפעילות בתחום. השכר בחברות אלה נמוך משמעותית בדרום, ועומד בממוצע על 18,000 שקלים, כ-3,000 פחות מאשר השכר הממוצע בתחום בתל אביב.
עדות לעומק המשבר ניתן למצוא במספר הבקשות לפשיטות רגל בדרום: 3,261 מתחילת השנה. מדובר בפשיטות רגל של יחידים, לעיתים בעלי עסקים קטנים או עוסקים פטורים שיוצרים לעצמם פרנסה. בין הנפגעים ניתן לראות רבים העוסקים בתחום האירועים, המסחר הזעיר,ותני שירותים קטנים ועוד. מצד שני, יש מי שמנסים להיאחז בעבודה שהיא לעיתים מפעל חיים שלהם. כדי לשרוד, הם לקחו על עצמם התחייבויות הרבה מעבר ליכולתם ולא אחת, מהשוק האפור. ממידע שהגיע לברנז'ה NEWS, הלוואות בנקאיות, אפילו לא בשכומים גדולים, ניתנו בריביות של פריים+9.5. ריבית הפריים עומדת כיום על 1.6%, אך נוטלי ההלוואות משלמים למעשה ריבית של 10%, כאשר הריבית של בנק ישראל הינה 0.1%. זאת ועוד: לכאורה נפתחה בישראל תחרות של שוק האשראי, אך בכרטיסים החיצוניים, שאינם של הבנק, הריבית על ההלוואות דומה לזו שהבנקים גובים מהלקוחות שאינם בעלי אמצעים.
החיסון לא יהיה תרופת פלא לכלכלה: התאוששות תגיע רק בסוף 2021
בישראל נערכים למבצע חיסון, אך יחלפו חודשים ארוכים עד שההשפעות שלו ייראו בשטח. החיסון בישראל יהיה מדורג וממוקד: קודם הצוותים הרפואיים והקשישים, לאחר מכן אוכלוסיות בסיכון ואז - בסדר גיל יורד: בני 65 ומעלה, בני 60 וכך הלאה. על מנת לסחן את אוכלוסיית ישראל יש צורך בכ-20 מיליוני מנות חיסון, שאינן בנמצא כרגע. כחודש וחצי חולף מהזריקה הראשונה ועד שמושגת הגנה מפני הנגיף. לא כל הישראלים ששים להתחסן, מכל מיני סיבות. ללא חיסון רוב האוכלוסיה, ישראל לא תוכל לחזור לחיים נורמליים.
במקרה הטוב, האופטימי, מדובר בתהליך שיארוך כשנה, שלאחריו לפחות רובנו נוכל להוריד את המסכות. עד אז, ישראל תראה עוד כמה גלי תחלואה. עדות לכך היא העליה העקבית בציון הרמזור והפיכתה של באר שבע מעיר ירוקה, לעיר צהובה כיום, שמתקרבת בצעדי ענק להיות עיר כתומה.
גרף התחלואה בבאר שבע: בדרך לצבע כתום (מקור: משרד הבריאות)
הדיבורים על חיסונים קרבים גם גרמו לרבים בבאר שבע להוריד את העירנות: חנויות דחוסות, רבים שהורידו את המסכות, אי הקפדה על הנהלים. עיקר החשש הוא ממפגשים משפחתיים שיהוו מוקדי הדבקה במהלך חג החנוכה והנובי-גוד, כמו גם מהתגודדויות במקומות ציבוריים.
בממשלה הציבו את היעד של 2,500 חיוביים חדשים ליממה, כנקודה שתחייב אותה להכריז על סגר כללי, בלי קשר לצבע היישוב. פירוש הדבר - הוצאה מחדש של אלפי עובדים בבאר שבע לחל''ת, במיוחד באותם ענפי מסחר שעלולים להיסגר שוב.