פרשת עקב - ברכת הצרעה, אמונת דוד המלך, והסוד שמאחורי השארית שעל השולחן
“והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם - ושמר ה' לך את הברית ואת החסד.”
פרשת עקב ממשיכה את נאומו הגדול של משה רבנו, ומזכירה לנו שהברכה שמובטחת לעם ישראל - תלויה בכך שנלך בדרכי ה'.
ה' הבטיח שפע, בריאות, ילדים, ביטחון - אבל "עקב תשמעון", הכל תלוי במעשים שלנו.
ההפטרה מזכירה:
“ובפשעכם שולחה אמכם” - כלומר, בגלל עוונותינו גלתה השכינה.
אבל אם נשמור - גם אחרי שנים רבות, ה' ישוב וישמור את הברית עם אבותינו.
גם את הצרעה ישלח ה'
נשאלת השאלה – למה ברא ה' יצורים כמו צרעה, עכביש, או אפילו משוגע?
מה התועלת? מה הערך?
סיפורו של דוד המלך - מתוך ספר "בן סירא":
- הצרעה - כשדוד ניסה לקחת את צפחת המים משאול כדי להוכיח שהוא לא אויב, נרדם אבנר וסגר עליו את הדרך. באה צרעה ועקצה את אבנר - וכך דוד ניצל.
- העכביש - כשדוד הסתתר במערה, בא נס - עכביש טווה רשת בפתח. חיילי שאול חשבו שהמערה נטושה – ועברו הלאה.
- המשוגע - כשדוד נתפס על ידי אכיש מלך גת, עשה עצמו משוגע. המלך, שבתו עצמה הייתה משוגעת, ציווה לשחרר אותו - וכך ניצל.
מכאן לומדים שכל בריאה יש לה תכלית - גם אם אנחנו לא רואים אותה.
ברכת המזון – ומה שהותרנו יהיה לברכה
בסוף ברכת המזון אנו מברכים: "ומה שהותרנו - יהיה לברכה".
יש עניין גדול להשאיר מעט מהאוכל - ולברך מתוך תחושת שפע.
סיפור הנס עם אלישע הנביא:
בזמן רדיפות הנביאים, נותרו 100 נביאים רעבים. הגיע אדם עם 20 לחמים בלבד.
המשמש של אלישע נבהל: "מה אתן זה לפני מאה איש?"
אלישע ענה:
"תן לעם ויאכלו - כי כה אמר ה': אכול והותר"
וכך היה - הם אכלו, ונשאר שפע.
"כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט" - אל תזלזל במעט. עם ברכה - מעט יכול להפוך לשפע.


































