אל תיתקע על העבר, תחיה את ההווה ותבנה את העתיד
כמה מתוכנו, נותרו תקועים בחיי עברם ומרבים לספר או להתרפק כל העת על עברם וכדומה ושוכחים או ממעטים לחיות את ההווה ולצערי אף חלק מאתנו ממאנים לבנות את עתידם אלא נסמכים על אלילת המזל ( אם יש כזו?).
המשפט מגלם בתוכו גישה חיובית לחיים הממוקדת בצמיחה אישית והתפתחות. המשמעות המרכזית שלו היא הצורך לשחרר את העבר ולהתמקד בהווה כדי לבנות עתיד טוב יותר ומכיל שלושה עקרונות מרכזיים לחיים מאוזנים ומספקים.
החלק הראשון, "אל תיתקע על העבר", מצביע על החשיבות של כל אחת ואחד מאתנו לשחרר חוויות, או רגשות מן העבר, כישלונות או הצלחות שהתרחשו בעבר. העבר הוא דבר שלא ניתן לשנות, ואם נמשיך להתרפק עליו או להתייסר בגללו, אנו עלולים למצוא את עצמנו לכודים ברגשות שליליים, תחושות של חרטה, אשמה או געגוע ולעיתים מלווה בתחושת, תקיעות" בחיים ובמחשבות שמונעות מאתנו להתקדם, וחשים בחוסר יכולת לשנות את המצב ואף יש שנכנסים לדיכאונות ,ותחושה של חוסר סיפק ובכך אנו מחמיצים הזדמנות לצמיחה. כאשר אין מחלוקת כי עברינו הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, אך חשוב לא לתת לו לשלוט בהווה שלנו.
החלק השני, "תחיה את ההווה", מדגיש את החשיבות של נוכחות מודעת ופעילה ברגע הנוכחי. החוויה של ההווה היא היחידה שיש לנו באופן מוחשי, וממנה ניתן ליהנות מהרגעים הקטנים והגדולים , להיות נוכחים ולהרגיש את החיים במלואם , להות מודע לכל אשר מתרחש סביבינו , לפעול ולהשפיע על חיינו. כך נלמד להעריך את החיים בצורה מליאה יותר ולקבל החלטות טובות יותר ולפעול בצורה שמשקפת את הערכים והשאיפות שלנו.
החלק השלישי, "תבנה את העתיד", העתיד הוא מה שאנו יוצרים היום. כאשר אנו מתכננים ומכוונים את הפעולות שלנו בהווה, אנו יכולים להשפיע על העתיד שלנו בצורה חיובית. בניית העתיד כוללת הצבת מטרות, תכנון קדימה ועשייה מכוונת להשגתן. זה מאפשר לנו ליצור חיים בעלי משמעות וכיוון, ולהגשים את החלומות והשאיפות שלנו. ויצירת מציאות טובה יותר עבור עצמנו ועבור צאצאינו וצאצאי צאצאינו ולדורות הבאים כגון, קביעת יעדים אישיים ומקצועיים, ותכנון הדרכים להשגתם, חדשנות, יצירתיות ועוד.
היהדות מציעה פרספקטיבה עשירה ומורכבת על העבר, ההווה והעתיד.
העבר: ביהדות, ישנה חשיבות רבה לזיכרון וללימוד מהעבר ומההיסטוריה של העם היהודי בכל הדורות כגון , חגים ומועדים רבים מבוססים על אירועים היסטוריים, כמו פסח וזכר יציאת מצרים חורבן בתי המקדש. עם זאת, הזיכרון אינו מיועד לכבול את האדם אל העבר אלא להעניק לו לקחים ותובנות שיכולים להנחות את חייו בהווה. יתירה מכך היהדות גם מזהירה מפני שקיעה בעבר באופן שמונע התקדמות. לדוגמה, התשובה (חזרה בתשובה) מאפשרת לאדם לתקן את מעשיו ולהמשיך הלאה, מבלי להיתקע בחטאיו הקודמים.
ההווה: ביהדות ישנה חשיבות רבה למעשים ולחיים בהווה. תפיסת ההווה משתקפת במושגים כמו "עשה היום ולא תדחה למחר," והרעיון ש"מצווה גוררת מצווה." ההווה הוא הזמן שבו אנו פועלים ומקיימים את המצוות, ולכן יש בו ערך עצום. הוא מאפשר לנו לתקן את העבר ולבנות בסיס טוב יותר לעתיד. יתירה מכך מצוות רבות מתמקדות בפעולות יומיומיות ובחיים המעשיים. לדוגמה, שמירת שבת מאפשרת לאדם להתמקד בהווה, לנוח ולהתבונן על חייו. כמו כן, תפילות יומיות מחברות את האדם לרגע הנוכחי ומזכירות לו את נוכחות האל בחיינו
העתיד: היהדות מעודדת תכנון ובניית עתיד טוב יותר הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית. חז"ל מדברים על הצורך בהכנה לעולם הבא, אך גם על הצורך בבניית חברה צודקת ומוסרית בעולם הזה. לדוגמה, מצוות צדקה וגמילות חסדים מכוונות לבניית קהילה חזקה ותומכת. כמו כן רעיון הגאולה העתידית, למשל, מבטא את התקווה והאמונה בעתיד טוב יותר. בהקשר אישי, היהדות מעודדת תכנון לעתיד וחזון, אך מדגישה את הצורך לבנות אותו באופן מושכל דרך הפעולות בהווה.
ביחד, שלושת העקרונות הללו מציעים גישה מאוזנת לחיים, המשלבת בין למידה מהעבר, חווית ההווה ותכנון העתיד. היהדות רואה בכל אחד מהזמנים הללו חלק בלתי נפרד מהמסע הרוחני של האדם. זאת ועוד שלושת העקרונות הללו כוללים תהליך התיקון האישי והקולקטיבי של העם היהודי , שבו האדם הבודד והעם כאומה פועלים לשיפור מתמיד תוך שמירה על איזון בין הזמנים.
סיפור מתאים מהמסורת היהודית הממחישים יותר מכל על משפט זה הנו הסיפור של נעמי ורות מהמגילה שנקראה על שמה "רות" . נעמי הייתה אישה יהודייה שחיה בתקופת השופטים. היא התגוררה בארץ מואב עם בעלה ושני בניה, לאחר שעזבו את ביתם בבית לחם בגלל רעב קשה. במהלך שהותם במואב, בעלה של נעמי נפטר, ושני בניה נישאו לנשים מואביות – אחת מהן הייתה רות. אחרי מספר שנים, גם שני בניה של נעמי מתו, והיא נותרה לבדה, ללא בעל וללא בנים.
כאמור עברה של נעמי לווה בכאב ובאובדן, וחשה כי אינה יכולה להמשיך הלאה. היא אפילו אמרה: "אל תקראנה לי נעמי, קראנה לי מָרָא, כי המר שדי לי מאוד" (רות) המשמעות היא שהיא ראתה את עצמה כאישה מרירה ומוכה על ידי הגורל. נעמי תכננה לחזור לביתה בבית לחם לבדה, והציעה לכלותיה להישאר במואב ולהתחיל חיים חדשים שם.
אחת מכלותיה, ערפה, בחרה להישאר. אך רות, למרות שמקורה במואב, החליטה להישאר עם נעמי וללכת עמה לארץ ישראל. רות אמרה את המילים המפורסמות: "אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין; עמך עמי ואלוהיך אלוהי" (רות) רות לא נצמדה לעבר שלה במואב, אלא בחרה לבנות עתיד חדש עם נעמי בארץ ישראל.
נעמי ורות חזרו לבית לחם כשהן כמעט חסרות כל, אך הן לא נכנעו לייאוש. נעמי הדריכה את רות כיצד למצוא חן בעיני בעז, קרוב משפחתם העשיר, שעשוי לשאת אותה. בהדרגה, רות ובועז נישאו, ונולד להם בן, עובד, שהפך לסבו של דוד המלך, המלך הגדול של ישראל.
הסיפור הזה מלמד אותנו שלמרות העבר הקשה, אפשר לבנות עתיד מזהיר. נעמי ורות היו יכולות להיתקע בעצב ובכאב, אך הן בחרו להמשיך לחיות בהווה ולעשות את מה שניתן כדי לבנות עתיד טוב יותר. החלטותיהן הנבונות והאמיצות הביאו להן ולעם ישראל כולו ברכה רבה.
סיפורו נוסף , הוא סיפור מני רבים שטפלתי בו באופן אישי על לקוח בשם בדוי משה: משה היה עובד בחברה במשך שנים רבות. השקיע את כל מרצו בעבודה, אך יום אחד, בעקבות קיצוצים, הוא פוטר. משה היה שבור ומאוכזב ולמרות קבלת הפיצויים המוגדלים וסעדים נוספים. התקשה להתגבר על התחושות הקשות בעיקר בשל העובדה כי היה מפרנס יחיד. הוא הרגיש שהעבר שלו, כל ההשקעה והמאמצים, ירדו לטמיון. לאחר תקופה של התמודדות עם האובדן, משה החליט שהוא לא ייתן לעברו להכתיב את עתידו. הוא התחיל לחפש הזדמנויות חדשות ולבחון תחומים שונים שעניינו אותו. הוא נרשם לקורסים מקצועיים והחל ללמוד תחום חדש לגמרי – עיצוב גרפי.
במהלך הלימודים, משה התמקד בהווה, נהנה מהתהליך ולמד דברים חדשים. הוא השקיע את כל מרצו בלימודים ובפרויקטים, ובמהרה החל לקבל הצעות עבודה בתחום החדש. משה לא רק חי את ההווה במלואו, אלא גם תכנן את עתידו בצורה מושכלת. לאחר מספר שנים, משה הפך למעצב גרפי מצליח, עם לקוחות מרוצים ועסק משגשג. הוא הבין שהפיטורים מהעבודה הקודמת היו למעשה הזדמנות להתחיל מחדש ולבנות עתיד טוב יותר. משה למד מהעבר, חי את ההווה ובנה את עתידו בצורה חיובית ומוצלחת.
חברות וחברים, משפט זה בסיכומו של דבר, קורא לכל אחת ואחד מאתנו למצוא את האיזון בין שלושת הזמנים – עבר, הווה ועתיד – ונקיטת גישה יצרנית, חדשנית, יוזמה שתאפשר לנו לחיות חיים מספקים ומלאים יותר. התמקדות בהווה, תוך הבנה שהעבר לא יכול להשתנות אך העתיד יכול להיבנות, מאפשרת לנו לפעול בצורה הטובה ביותר וליצור את המציאות שאנו רוצים לחיות בה. ביחד, שלושת העקרונות הללו מציעים גישה מאוזנת לחיים. הם מזכירים לנו את החשיבות של למידה מהעבר, חווית ההווה ותכנון העתיד. כאשר אנו מאמצים גישה זו, אנו יכולים לחיות חיים מלאים ומספקים יותר, עם תחושת מטרה וכיוון.
אמצו זאת בחייכם האישיים וכך תסייעו לחיי האומה היקרה והאהובה שלנו – העם היהודי. אל תפלו ברוחכם, זיכרון העבר היהודי, מלמד אותנו על מאורעות קשים וטרגיים כאחד אשר אירעו מיום היווסדו ותמיד העם היהודי קם מאבלו והמשיך לחיות ולשרוד אלפי שנים. כי המשיך לחיות את ההווה ובנה עתיד מלא מידות טובות, אשר הנחילו וינחילו לכל אומות העולם.
שוב תודה לכם על שאתם קוראים את המאמרים, מודה לכם על הארותיכם והערותיכם הבונות.
עבדכם הנאמן
משה דנוך
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026
או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
עקבו אחרינו: וואטסאפ • טוויטר • טלגרם • פייסבוק • טיקטוק • גוגל • אינסטגרם •
