أنت غني عندما يكون لديك شيء لا يمكن شراؤه بالمال.

חברות וחברים, ילדותי הייתה עולם של חום, אהבה ושמחה שלא ידעו גבול. אחיי ואחיותיי גדלנו בבית צנוע שבו אבי, מפרנס יחיד, עבד ימים ארוכים בעבודה פיזית קשה עם משכורת מינימלית, ואמי, עקרת בית, הקדישה את חייה לנו – לילדיה ולביתה. למרות ההכנסות המוגבלות, מעולם לא חשתי שחסר דבר. להפך, הייתה תחושה של שפע – שפע של נתינה, אכפתיות ואהבה, אשר מילאו את הבית עד גדותיו. כל יום היה מיוחד עבורי.
כששבתי מבית הספר, אמי היקרה קיבלה אותי בפתח הבית, תמיד עם אותו חיוך רחב על פניה, ליטוף מרגיע וארוחה חמה שהמתינה לי על השולחן. היא ישבה לצדי בזמן שאכלתי, מקשיבה לסיפורי היום בחום ובהתעניינות אמתית. הייתה זו שעתנו הקבועה – שיחה פשוטה אך עמוקה, שפתחה את לבי ושימשה עוגן של יציבות ואהבה.
אבי, לעומת זאת, היה שב מעבודתו המפרכת כשהוא עייף ומותש, אך מעולם לא התלונן. עבודתו התנהלה תחת שמש קופחת בימות הקיץ וגשמים עזים בחורף, אך הוא נשא אותה בגבורה ובשקט נפשי. גם הוא, כמו אמי, נשא על פניו תמיד חיוך שקט, כזה שמשדר נחישות ורוגע גם יחד. אמי, כמלאך הבית, הייתה מקבלת את פניו באותה רכות שאין לה תחליף – מסייעת לו לפשוט את בגדי העבודה, מחכה לו עם מגבת ומלבושים נקיים. ביום המקלחת המתינה לו ארוחה דשנה שערבה לחיך, מעשה ידיה שהתמלאו באהבה.
כך היה הבית שבו אחיי ואחיותיי גדלנו – בית שבו הכסף אולי היה מועט, אך האושר והשלווה היו בשפע. בית שבו למדתי מהי אהבה אמיתית, מהי הקרבה ומהי עוצמתה של משפחה. ההרגשה הייתה שאנחנו עשירים – לא בכסף, אלא בדברים שכסף לא יכול לקנות: אהבה, הערכה הדדית, שמחה פשוטה ותחושת שייכות שלא תסולא בפז. כל אלה עיצבו את אחיי ואחיותיי ואת תפיסת עולמי, והם המורשת היקרה ביותר שהוריי העניקו לנו – אוצר של ערכים וחוויות שלא יימחה לעולם. והחשוב מכל עולם נפלא וחשוב זה, הועבר בצורה מופתית לדור השלישי. קרי, לבנותיי, נכדיי ולאחיינים שלי, המיוחדים והמופלאים. לא בכדי אנו מכונים " שבט דנוך".
השאלה מהי עושר אמיתי מעסיקה את האדם מזה דורות. התפיסה הרווחת בעולם המודרני לעיתים ממקדת את תשומת הלב בכסף ובחומר, אך עומק החיים טמון דווקא במה שכסף אינו יכול לקנות: קשרים משמעותיים, חכמה, שלוות נפש ואהבה. נבחן רעיון זה דרך עדשה יהודית ואוניברסלית.
היבטים מן המקורות היהודיים:
הלל הזקן , במשנה בפרקי אבות מלמדת: "איזהו עשיר? השמח בחלקו". רעיון זה קושר את תחושת העושר להכרה במה שיש לנו ולא למה שחסר. אדם ששמח בחלקו אינו נמדד לפי הונו אלא לפי יכולתו להעריך את מתנות חייו. לכן משנה זו מתארת את העושר במונחים של שביעות רצון פנימית ולא במושגים חומריים.
הנביא אליהו והאלמנה מצרפת - בספר מלכים א' מתוארת פגישתו של הנביא אליהו עם אלמנה מצרפת, שבביתה נותרו רק מעט קמח ושמן. אליהו מבקש ממנה להכין לו עוגה קטנה, למרות דלותה. תוך שהוא מבטיח לה כי קמח ושמן אלה לא יכלו עד בוא הגשם. הסיפור הזה מדגיש שהעושר האמתי של האלמנה לא היה בחומר, אלא באמונה, בנדיבות ובביטחון בהבטחתו של הנביא. ערכים אלה לא ניתנים לרכישה בכסף.
ר' שלמה אבן גבירול : השיר "כתר מלכות" מדגיש: "לא תפארת לאדם נכסים ורכוש, כי אם דעת ותבונה וחכמה." האדם נמדד לפי פנימיותו וערכיו, ולא לפי עושרו החומרי.
היבטים אוניברסליים:
הלן קלר - נולדה עיוורת וחירשת, הפכה לאחת הנשים המפורסמות והמשפיעות בעולם. היא כתבה: "הדברים הטובים ביותר והיפים ביותר בעולם לא נראים ולא נשמעים – אלא מורגשים בלב." קלר הראתה לעולם שעושר אמיתי טמון בכוח הרצון, באמונה וביכולת להוקיר את החיים, גם כאשר הם מאתגרים.
טולסטוי – "כמה אדמה צריך אדם?" בסיפורו הקצר של טולסטוי, אדם רודף אחרי אדמה מתוך חמדנות בלתי נגמרת. בסופו של דבר, הוא מת במאמץ להשיג עוד שטח אדמה, והתובנה היא ש"אדם צריך רק את האדמה שתכיל את גופתו".
סטיב ג'ובס , מייסד אפל, כתב במכתב הפרידה והאחרון: "כסף יכול לקנות הרבה, אבל לא זמן, בריאות, או אהבה אמיתית." הוא מתאר כיצד במרוץ אחר ההצלחה, הדברים החשובים באמת בחיים עלולים להישאר מאחור.
סיפור על נזיר בודהיסטי התבקש להסביר את מושג העושר שתיאר את השבריריות של העולם החומרי ואת חשיבות הכרת התודה על הרגעים הקיימים. הוא הצביע על כוס זכוכית ואמר: "בעיניי, כוס זו כבר שבורה. אני יודע שיום אחד היא תיפול ותתנפץ. לכן, כל רגע שבו היא שלמה, אני מודה על כך ומרגיש עשיר." הנזיר מדגים את הרעיון שהיהודי והאוניברסלי מסכימים עליו: עושר אמיתי טמון בהכרת תודה ובהבנת הערך של ההווה.
הדוגמאות ממחישות שתחושת אושר, משמעות, ואהבה נובעות מהערכים שאדם מחזיק ומהיחסים שהוא מטפח, ולא מהעושר החומרי. הכסף אולי מקל על החיים, אך אינו יכול להחליף חוויות אנושיות בסיסיות.
מחקרים בפסיכולוגיה (הרווארד) הוכיחו כי קשרים אנושיים טובים – משפחה, חברים, וקהילה – הם הגורם המוביל לאושר. כסף יכול להעניק נוחות, אך הוא אינו יכול ליצור קשרים עמוקים, חיבה או תחושת שייכות.
נקודות למחשבה: האם אנחנו עשירים באמת?
חכמה ותורה : בעוד כסף יכול לרכוש ספרים או לימודים פורמליים, החכמה האמיתית נובעת מעיון, מחשבה ויישום.
אהבה ומשפחה : אהבה אמיתית אינה תלויה בדבר. היא אינה תוצאה של רכוש או עושר אלא של מסירות וכנות.
בריאות ונפש שלווה : בעוד כסף עשוי לסייע בטיפול רפואי, תחושת הבריאות הפנימית והאיזון הנפשי הם נכסים שקשה מאוד להשיג באמצעות ממון.
דוגמאות מהמקורות היהודיים והאוניברסליים, המדגישות שעושר אינו בהכרח מביא אושר ושכסף אינו יכול לקנות ערכים כמו אהבה, חוכמה, מוסר, או קשר רוחני:
מקורות יהודיים :
שלמה המלך – " וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב לֹא יַשְׂבִּיעַ " בספר קהלת, שלמה המלך, שידוע בעושרו הרב ובחוכמתו, אומר: " אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה " – פסוק זה מדגיש שעושר חומרי אינו מספק, ושאיפה לכסף בלבד אינה מביאה לשובע נפשי או לאושר.
קורח ועדתו – עושר ללא ערכים- קורח, שתואר כאדם עשיר ביותר, מרד במשה ובערכי התורה. בסופו של דבר, עושרו הרב לא הציל אותו, והוא איבד הכול. (במדבר)
סיכום- עושר אמיתי הוא פרי ההכרה במה שיש בידינו – אהבה, ערכים, חכמה, אמונה. בעוד כסף נעלם עם הזמן, נכסים רוחניים נשארים איתנו ומשפיעים על חיינו ועל הדורות הבאים. האתגר שלנו הוא לזכור ש"העשיר" הוא זה שמביט פנימה, לא החוצה, ומוצא עושר אמיתי בדברים שאין להם מחיר.
חברות וחברים יקרים, זכרו, העושר האמיתי אינו נמדד במטבעות או ברכוש, אלא ברגעים, באנשים ובערכים שלעולם לא ניתן לקנות – השקיעו בהם, כי הם ההון האמיתי של חייכם.
מודה לכם מקרב לב על כך שהנכם קוראים את המאמרים ואף אנו זוכים להתייחסות להם.
משה דנוך
עבדכם הנאמן